הסנאטור הרפובליקני מרקו רוביו עומד לצד ישראל נגד הביקורת הבינלאומית
לאחרונה ביקרתי בישראל שם נפגשתי עם מנהיגים והבעתי סולידריות עם המדינה היהודית. היה זה ביקורי הרביעי במדינה אך הראשון מאז מתקפת הטרור של ה-7.10 וגל ההפגנות האנטי-ישראליות שהחל לשטוף את המערב. הביקור נערך תחת איומים ישירים על קיום ישראל מצד איראן, שליחי הטרור שלה ואפילו מוסדות בינלאומיים.
מאז הקמתה ב-1948 ישראל הייתה בת-ברית נאמנה לארה"ב, מעיין שופע של חדשנות טכנולוגית וכוח המקדם את הטוב בעולם. כל זה מרשים עוד יותר כאשר זוכרים כי הדבר נעשה תחת מתקפה מתמדת מצד אויבים המקיפים אותה מכל עבר, מצד מוסדות גלובליים מושחתים, ומאז 1979 גם מצד משטר איראני המוקדש כמעט כולו להשמדתה.
מתקפת חמאס ב-7.10 הייתה מזעזעת. היא כללה רצח המוני, אונס שיטתי ואלימות מינית כלפי נשים, עינוי פעוטות וחטיפת מאות אזרחים חפים מפשע. במהלך שהותי בישראל נפגשתי עם משפחות אזרחים אמריקנים שעדיין מוחזקים בעזה. משפחתו של איתי חן, אזרח אמריקני שהוכרז על מותו בחודש מרץ, פשוט מבקשת להעניק לו קבורה מכובדת. חמאס מסרב לשחרר את גופתו.
עובדות אלו מבהירות היטב דבר חשוב: אויביה של ישראל הם גם אויביה של אמריקה. משטר האייתוללות ושליחיו – חמאס בעזה, חיזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן ושלל קבוצות בסוריה ועיראק – שואף להשמדת ישראל כחלק מתוכנית רב-שלבית להשתלט על המזרח התיכון ולערער את יציבות המערב. ישראל נמצאת בחזית העימות הזה ונלחמת גם עבור אמריקה.
העובדה כי למרות כל אלו ישנם עדיין מוסדות בינלאומיים הבוחרים למקד את התנגדותם דווקא בישראל, היא לא פחות משערורייה. בית הדין הפלילי הבינלאומי שוקל האם לפרסם צווי מעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ונגד בכירים נוספים בטענה של "פשעי מלחמה" לכאורה. בית הדין הנכבד אינו מפנה את תשומת לבו למשטר אסד בסוריה למשל, אשר השתמש בנשק כימי נגד עמו. הוא אינו רודף אחרי שי ג'ינגפינג בסין, המנהל רצח עם אמיתי נגד המיעוט האויגורי. במקום זאת, בית הדין בוחר לתקוף דווקא מדינה שצבאה עושה מאמצים אדירים כדי להגן על חיי אזרחי האויב. הצביעות הזו מהממת.
בסופו של דבר, וללא קשר למה יגידו בעולם, לישראל עומדת הזכות להגן על עצמה, וארה"ב חייבת לתמוך במאמץ לחיסול חמאס כאיום טרור. עלינו לתמוך בישראל גם במאבקה נגד חיזבאללה והאיראנים בגבול הצפון, שם איום הטילים עדיין מותיר עשרות אלפים ישראלים עקורים מביתם.
הסלמה או פרובוקציה מצד חיזבאללה עלולה להוביל בקלות למלחמה נוספת בחזית הצפון, שמצדה עלולה להוביל לעימות ישיר מול איראן. בהתחשב ביכולותיו הקטלניות של ארגון הטרור, עימות כזה עשוי לגרום להרס נרחב בישראל ובלבנון, אסון הומניטרי נוסף וסכנה ממשית לאינטרסים של ארה"ב ולביטחונה.
האשמה העיקרית במצב נמצאת בטהרן. כדי להתמודד כראוי מול משטר האייתוללות, הנשיא ביידן חייב לחזור למדיניות הסנקציות המשתקות שהנהיג קודמו ולהפעיל "לחץ מקסימלי" בינלאומי על האיראנים בכל החזיתות. לשם כך יהיה צורך להשתמש בכל אמצעי אמריקני כדי לתמוך בעם האיראני, המוחה באומץ נגד אדוניו המדכאים.
לבסוף, הנשיא ביידן חייב להבין כי חולשה מדינית היא הגורם העיקרי לתוקפנות היריב. על מנת להרתיע תוקפנות נוספת נגד אינטרסים וחיים אמריקנים, הבית הלבן חייב להציג איום אמין של תגובה צבאית משמעותית. מה שעומד על הפרק הוא לא רק קיום ישראל אלא גם אינטרסים אמריקנים חשובים, וחובתנו היא לשמר את המשוואה הפשוטה של 'שלום מתוך עוצמה'.
מרקו רוביו הוא סנאטור המייצג את מדינת פלורידה. הוא משמש כסגן ראש ועדת הסנאט לענייני מודיעין, וחבר בוועדת הסנאט לענייני חוץ. הטור התפרסם לראשונה באתר נשיונל רוויו.
