פיגועי טרור נגד ישראלים בישראל ובשטחים בשנות ה-80 של המאה ה-20

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רשימת פיגועי טרור נגד ישראלים שהתרחשו במדינת ישראל ובשטחים במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20.

כרוניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

     פיגועים שיצאו מאזור יהודה ושומרון,      פיגועים שיצאו מרצועת עזה,      פיגועים שיצאו מלבנון,      פיגועים שיצאו ממצרים,      פיגועים שיצאו מישראל,      פיגועים שיצאו מירדן,      פיגועים שיצאו מסוריה.

1980[עריכת קוד מקור | עריכה]

  16 בפברואר – בפיגוע ברצועת עזה הוטלו רימוני יד על קבוצה של ישראלים. 3 אזרחים ישראלים נרצחו ו-5 נפצעו.[1]

  7 באפרילפיגוע המיקוח במשגב עם: 2 אזרחים ישראלים (בהם פעוט בן שנתיים וחצי) וחייל נרצחו בפעולת טרור של החזית העממית לשחרור פלסטין בקיבוץ משגב עם.[2]

  2 במאיהפיגוע בבית הדסה – מחבלים תוקפים יהודים תלמידי ישיבה מקריית ארבע שהיו בדרכם לבית הדסה בחברון. שישה נרצחו ו-16 נפצעו.[3]

  יוני – מסוכל ניסיון של חוליית מחבלים לחדור לישראל מלבנון באמצעות כדור פורח.[4]

  יוני – מאהר וכרים יונס תושבי עארה חטפו את החייל אברהם ברומברג ירו בראשו וזרקו אותו ליד פרדס חנה. החייל נמצא כעבור יומיים ואושפז בבית החולים רמב"ם עד למותו.[6]

  24 באוגוסט – יהודי נרצח ו-11 נפצעו בפיגוע תופת בתחנת דלק בנווה אילן.[דרוש מקור]

  28 באוגוסט – עשרות פצועים בפיצוץ מטען חבלה בתחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים בירושלים, אחד הפצועים נפטר מפצעיו לאחר חודש.[דרוש מקור]

1981[עריכת קוד מקור | עריכה]

  11 בינואר – בפיגוע בקרבת העיירה ג'באליה שברצועת עזה נרצח נהג מונית ישראלי מרחובות.[7]

  8 באפריל – בפיגוע באולם השמחות "שולחן דור" בירושלים הושלך רימון יד על חתונה יהודית. אזרח ישראלי נרצח ו-2 נפצעו.[8]

  29 ביולי – בפיגוע בקרבת הקיבוץ מעלה החמישה נפצעו 4 ישראלים.[9]

1982[עריכת קוד מקור | עריכה]

  11 ביונירצח דפנה כרמון: צעירה יהודיה בת 21 נחטפה, נאנסה ונרצחה על ידי ערבים בחיפה. גופתה נמצאה כחודש לאחר מכן בפארק הכרמל. הטענות לאונס וזיהוי הרוצחים נעשו על פי הודאתם, שלטענתם הייתה כוזבת והוצאה מהם בכח. לעומת זאת ידיד שלה עבריין ששמו מתחיל באות פ התכחש לכך שהכיר אותה אף שהמתין לה ערב ערב במקום עבודתה.[10][11]

  3 באוקטובר – בפיגוע באוטובוס חיילים בעאליי נרצחו 6 חיילי צה"ל במארב מחבלים.[12]

  17 ביולי – יהודי נפצע אנוש בפיגוע ירי מול ילדיו וחברו בבית לחם ונפטר מפצעיו באותו היום.[דרוש מקור]

  21 בספטמבר – שומר יהודי נרצח בבית החולים מאיר בכפר סבא.[דרוש מקור]

1983[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונת זירת הפיגוע הפיגוע באוטובוס בקו 18 בירושלים. 6 ישראלים נרצחו בפיגוע זה ו-44 נפצעו.

  29 בינואר – יהודיה נפצעה אנוש מזריקת אבנים ליד דאהרייה מותה נקבע שבועיים ויום לאחר מכן.[דרוש מקור]

  14 בפברואר – יהודי נרצח בשכונת א-רימאל בעזה בעת שקנה בחנות על ידי מחבל שירה בו מטווח אפס.[דרוש מקור]

  10 במאי – יהודי נרצח על ידי מחבל עזתי בפיגוע ירי ברצועת עזה בעת שקנה בשוק.[דרוש מקור]

  21 במאידוד בוכרה נחטף ונרצח על ידי מחבלים מטולכרם, גופתו נמצאה לאחר חצי שנה בלבד.

  7 ביולירצח אשר אהרן גרוס: בפיגוע דקירה בסמוך לשוק הערבי הישן בחברון נדקר בחור ישראלי-אמריקאי מישיבת שבי חברון בידי צוות מחבלים, ונשקו נחטף. בית החולים הנסיכה עאליה בחברון סירב לקבלו כשהתבררה טעותו של המפנה הערבי וגרוס זוהה כיהודי.[13]

  6 בדצמברהפיגוע באוטובוס בקו 18 בירושלים: פיגוע תופת באוטובוס ברחוב הרצל בירושלים, בפיגוע נפצעו 44 ונרצחו שישה.

  8 בדצמבררצח דני כץ: חמישה ערבים ישראלים תושבי סכנין והאזור אנסו, הכו ורצחו את הנער הישראלי בן ה-14 דני כץ על רקע לאומני. הפיגוע זעזע את הציבור הישראלי בשל אופיו הברוטלי וסימל בעיני רבים בציבור הישראלי את ההידרדרות בתחושת הביטחון האישי של אזרחי המדינה.[14][15]

1984[עריכת קוד מקור | עריכה]

  7 במרץהפיגוע באשדוד (1984): 3 יהודים נרצחו באשדוד לאחר שרימון הוטמן בשק הקניות של אחד מהם על ידי מחבלים מעזה.

  12 באפרילמשבר בני הערובה בקו 300 של אגד: ארבעה מחבלים משתלטים על אוטובוס ולוקחים את נוסעיו כבני ערובה. למחרת, בפעולת חילוץ, נהרגת אחת החטופות ושניים מהחוטפים. שני מחבלים אחרים שהוצאו חיים מהאוטובוס מוצאים להורג על ידי אנשי השב"כ.[17][18]

  6 באוגוסטרצח משה תמם, חייל צה"ל נחטף ונרצח על ידי חוליית 4 מחבלים ערבים ישראלים ביניהם וליד דקה.

  24 באוגוסט – יהודי תושב טבריה נפצע קשה בפיגוע ירי בג'נין כשקנה מתנה ליום הולדת בנו ונפטר כתוצאה מפציעתו ב-1999.[דרוש מקור]

  19 באוקטובר – ספינת דבור של חיל הים משמידה סירת גומי שבה שני מחבלים שתכננו לבצע פיגוע מיקוח. בחילופי האש נפצעו שני חיילי צה"ל.[19]

  22 באוקטוברהרצח במנזר כרמיזן: רצח שני סטודנטים ישראלים חברי שלום עכשיו בידי מחבל פלסטיני, סמוך למנזר כרמיזן ליד בית לחם.[20] הרצח נדון בהרחבה בכנסת ובעיתונות במשך כמה שנים. המחבל הביע חרטה, גם לקראת שחרורו כהכנה לחידוש משא ומתן מדיני עם הפלסטינים בשנת 2013.[21] כשהשתחרר התראיין וסיפר כיצד רצח אותם בדם קר ועל הסיפוק שהיה לו לאחר מכן.[22]

1985[עריכת קוד מקור | עריכה]

  25 בינואר – יהודי שהסיע עובד ערבי מקלקיליה נרצח לאחר שנזרקו לרכבו 2 בקבוקי תבערה.[דרוש מקור]

  19 באפריל – נהג מונית יהודי שהסיע 3 ערבים לכפר ענאתה נרצח ביריות על ידי המחבלים.[דרוש מקור]

  27 ביוני – בפיגוע ביער משואה נרצח זוג ישראלי על ידי מחבלים.[23]

  21 ביולי – מורה ועובדת מפת"ן (לאה אלמקייס ויוסף אליהו מעפולה) שנסעו לגלבוע לצורך תכנון טיול למוסד בו עבדו, הרכב בו נסעו השניים נמצא נטוש בכניסה לג'נין, גופותיהם של השניים נמצאו במערה בגלבוע, ומחקירת השב"כ עלה ששלושה מחבלים התנפלו עליהם ורצחו את המורה בירי ואת העובדת בחניקה בחבל.[דרוש מקור]

  24 באוגוסט – יהודי נסע עם אשתו לטולכרם, ונרצח בפיגוע ירי ממחבלים, אשתו נפצעה בינוני.[דרוש מקור]

  5 בספטמבר – בפיגוע דקירה ברצועת עזה נפצע ישראלי.[24]

  2 באוקטובר – שני בני זוג שטיילו בעין קובי נורו למוות באמצע המסלול בידי מחבלים ערבים.[דרוש מקור]

  5 באוקטובר – בפיגוע מדרום מערב לירושלים נרצח זוג ישראלי.[25]

  5 בדצמבר – חייל צה"ל עלה על טרמפ ונרצח ליד מושב מזור.[26]

1986[עריכת קוד מקור | עריכה]

  2 בינואר – נהג מונית נרצח על ידי מחבלים ביום הרביעי לעבודתו ליד האצטדיון העירוני לוד.[דרוש מקור]

  • 30 בינואר – בפיגוע ירי בירושלים נרצח שוטר ונפצעו 2 אזרחים.[27]

  6 במרץ – יהודי מירושלים נרצח על ידי קבלן ממזרח העיר שעבד אצלו.[דרוש מקור]

  • 19 במרץ – בפיגוע מכונית תופת בירושלים נרצח ישראלי ונפצעו 3 נוספים.[27]
  • 8 באפריל – פצצה הושלכה על אוטובוס בירושלים. 9 אנשים נפצעים בפיגוע.[דרוש מקור]
  • 8 באפריל – בפיגוע בעפולה נפצע חייל צה"ל.[דרוש מקור]

  12 באפריל – יריות נפתחו במארב אל עבר אוטובוס של קו 468 מתל אביב באזור נווה צוף, נהג האוטובוס נפצע קשה ונפטר 10 ימים לאחר מכן.[דרוש מקור]

  13 באפריל – ישראלית נרצחה בידי מחבל ערבי ממזרח ירושלים שחיכה לה במשרדה.[דרוש מקור]

  10 ביולי – מחבלים ניסו לחדור לישראל מלבנון דרך הים באזור ראש הנקרה. בקרב שהתפתח בינם לחיילי צה"ל במקום נהרגו שלושת המחבלים, נהרגו גם 2 חיילי צה"ל, ונפצעו 9 חיילי צה"ל.[דרוש מקור]

  20 ביולי – בפיגוע בתל אביב נפצע נער ישראלי.[דרוש מקור]

  24 ביולי – פיגוע זריקת רימון של ארגון החזית העממית ביריחו על טיול של חוגי סיור כרמיאל, בפיגוע נפצעו 13 מטיילים חלקם קשה.[דרוש מקור]

  27 בספטמבר – ישראלי תושב אשקלון נסע עם חברו לשוק בעזה, כשעצר לקנות ענבים בעת שהיה בחנות מחבל שיסף את גרונו והוא נפטר בדרכו לבית החולים.[דרוש מקור]

  7 באוקטובר – ישראלי תושב אשקלון נסע למקום עבודתו למוסך בעזה, כשעצר להוציא משהו מתא המטען שלו מחבל דקר אותו בגבו.[דרוש מקור]

  15 באוקטובר – 3 רימונים נזרקו אל עבר טקס השבעה צבאי של חטיבת גבעתי בכותל המערבי, כתוצאה מהפיצוץ נרצח אביו של אחד החיילים שהושבעו.[דרוש מקור]

1987[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיגוע הדריסה בשכם
  • 19 בינואר – בפיגוע דקירה ליד שער שכם בירושלים נפצעו 2 בני נוער.[28]
  • 18 בפברואר – מחבל פגע ברכבו בסיור צה"ל בפיגוע דריסה בשכם. המחבל הצליח לפצוע קשה שני חיילי צה"ל, בטרם נורה על ידי חבריהם. אחד החיילים נפטר מפצעיו לאחר כשנה וחצי בבית החולים.[29]
  • 22 בפברואר – בפיגוע רימון בירושלים נפצעו 17 אנשים, 12 מתוכם חיילי צה"ל.

  11 באפרילרצח עופרה וטל מוזס: מחבל פלסטיני משליך בקבוק תבערה לעבר מכונית בה נסעה משפחת מוזס מאלפי מנשה, סמוך לכפר הפלסטיני חבלה. בפיגוע נרצחו אם המשפחה עופרה מוזס, והילד טל מוזס שמת מפצעיו לאחר שלושה חודשים.

  20 במאי – ילד בן 9 שיצא לרכב על אופניו ביישוב אלון מורה נרצח בברוטליות על ידי מחבלים שריצצו את גולגולתו והחביאו אותה במערה ליד היישוב.[דרוש מקור]

  25 במאי – פיגוע ירי במעבר קרני מחבל ירה בפתאומיות באב ובנו שנסעו לעזה, הילד ניצל אך האב נפטר כתוצאה מהירי והמחבל נמלט.[דרוש מקור]

  21 בספטמבר – מחבל מתנפל על צעירה בחצר בית ברחוב פינסקר בתל אביב.[דרוש מקור]

חייל צה"ל בוחן את הרחפן ששימש את המחבל לשם ביצוע פיגוע ליל הגלשונים, 25 בנובמבר 1987

  25 בנובמברליל הגלשונים: מחבלים פלסטינים חדרו לישראל מדרום לבנון באמצעות גלשני רוח ופתחו במתקפת פתע נגד חיילי צה"ל. בעוד שאחד המחבלים נחת בטעות ברצועת הביטחון ונהרג על ידי כוחות צה"ל, המחבל השני הצליח לחדור לבסיס צה"ל, רצח 6 חיילי צה"ל, ופצע 8 חיילים נוספים לפני שנורה למוות.

  6 בדצמבר – בפיגוע דקירה בעזה נרצח ישראלי.[דרוש מקור]

1988[עריכת קוד מקור | עריכה]

  14 בינואר – ישראלי נרצח בחניקה בתל אביב על ידי ערבי שהיה חבר לעבודתו, גופתו נחטפה ונזרקה כשלושים קילומטר מל אביב בדרך לירושלים.[דרוש מקור]

  21 בינואר – חייל צה"ל נפצע בהתקפה שבוצעה על ידי שלושה מחבלים שחדרו לישראל מלבנון.[דרוש מקור]

  4 בפברואר – 2 חיילי צה"ל נרצחו וחייל אחד נפצע בהתקפה שבוצעה על ידי מחבלים שחדרו לישראל מלבנון.[דרוש מקור]

פעולת חילוץ נוסעי אוטובוס האמהות בה חוסלו שלושת המחבלים, גבר ושתי נשים נהרגו ו-8 נפצעו, 7 במרץ 1988

  7 במרץאוטובוס האמהות: אוטובוס שהוביל עובדים (רובן נשים) לקריה למחקר גרעיני בדימונה נחטף על ידי שלושה מחבלים פלסטינים אשר לקחו את 11 הנוסעים כבני ערובה ואיימו לרצוח את נוסעיו בזה אחר זה אם לא ישוחררו אסירים פלסטינים מבתי הכלא בישראל. לאחר שהמחבלים ירו למוות באחד הנוסעים החל מבצע ההשתלטות על האוטובוס שנמשך 40 שניות ובמהלך נהרגו שלושת החוטפים יחד עם אחד מבני הערובה.[30]

  6 באפריל – במהלך פעילות נוער של נערים מאלון מורה פורצות מהומות והקבוצה נכנסת לכפר ביתא ובכפר נרצחה אחת הנערות שהיו בטיול.[דרוש מקור]

  26 באפריל – 2 חיילי צה"ל נרצחו ו-2 חיילים נפצעו בהתקפה שבוצעה על ידי שלושה מחבלים שחדרו לישראל מלבנון.[31]

  20 ביוני – חקלאי תושב שקף הותקף בידי חוליית מחבלים על ידי סכנים ואלות.[דרוש מקור]

  22 ביוני – 2 ישראלים נפצעו בהתקפה שבוצעה על ידי שני מחבלים שחדרו לישראל מלבנון.[דרוש מקור]

  3 באוגוסטרצח רחל וייס: שלושה מחבלים שנשלחו מרצועת עזה על ידי אחמד יאסין פלשו לשטח המושב שפיר פרצו לבית משפחת וייס ורצחו את אם המשפחה.

  10 באוגוסט – מחבלים מהכפר אל בירה שבשומרון רצחו נערה ישראלית פעילת מפ"ם, באזור התעשייה של הכפר, לאחר שזו באה על דעת עצמה לדבר על דו קיום.[32]

  27 באוגוסט – מחבל תקף ילד בקריית טבעון שחזר מבית הכנסת והיה בדרכו למסיבת יום הולדת של חברו.[דרוש מקור]

  30 באוקטוברהפיגוע בקו 961: שלושה מחבלים זרקו בקבוקי תבערה על אוטובוס מטבריה לירושלים. האוטובוס נשרף וכל הנוסעים נמלטו למעט משפחת וייס שנשרפו חיים, והחייל דוד דלרוזה שנפטר חודש וחצי לאחר הפיגוע.

  1 בנובמבריום הבחירות לכנסת השתים עשרה, מחבל זרק בקבוק תבערה על רכב בואדי ג'וז בירושלים. שניים נפצעו קל, יוכבד פייביש נפצעה קשה.[דרוש מקור]

  13 בדצמבר – מחבל רוצץ את ראשו של יעקב פרג, תושב הר ברכה לאחר שהתבקש לצאת משטח אש.[34]

1989[עריכת קוד מקור | עריכה]

  5 בינואר – מספר מחבלים עלו על מכונית של תושב פתח תקווה בצומת יקיר ורצחו אותו.[דרוש מקור]

  8 בפברואר – ישראלי נרצח במכוניתו ליד אלפי מנשה עקב בקבוק תבערה ששרף את מכוניתו.[דרוש מקור]

  16 בפברוארחטיפת ורציחת סמל אבי סספורטס: נחטף ונרצח החייל אבי סספורטס לאחר שעלה לטרמפ בצומת הודיה. תמורת שחרורו נדרש שחרורם של 1,500 מחבלים. גופתו נמצאה לאחר שלושה חודשים.[35]

  14 במרץ – מחבל מלבנון נכנס לבית בנהריה ורצח את דיירת הבית בפטיש.[דרוש מקור]

  17 במרץ – חייל צה"ל נרצח וחייל נוסף נפצע בהתקפה שבוצעה על ידי מחבלים שחדרו לישראל מירדן.[36]

  21 במרץפיגוע הדקירה בחגיגות פורים בתל אביב: המחבל מוחמד זקות, שעבד כפועל בניין בתל אביב דוקר באמצעות סכין קומנדו שני ישראלים, אזרח אחד נרצח, ואדם נוסף נפצע באופן קשה כאשר נדקר בחלק האחורי של ראשו ובעמוד השדרה.[37]

  3 במאיחטיפת ורציחת רב-טוראי אילן סעדון: חייל צה"ל רב-טוראי אילן סעדון נחטף ונרצח על ידי אנשי חמאס.[38]

  • 3 במאי – בפיגוע דקירה בירושלים נרצחו 2 ישראלים ונפצעו 3 אנשים נוספים.[39]

  17 ביוני – שני רועי צאן ערביים דקרו למוות תושב אריאל שטייל באזור.[דרוש מקור]

  6 ביוליהפיגוע בקו 405 בסמוך לקריית יערים: מחבל מדרדר את אוטובוס אגד קו 405, לתהום ליד קריית יערים וגורם למותם של 16 ישראלים. ארגון הג'יהאד האסלאמי נטל אחריות לפיגוע.[42]

  14 ביולי – שני פועלים ערבים צעירים נכנסו לבית בגן יבנה ודקרו למוות את אחד מדיירי הבית.[דרוש מקור]

  28 ביולי – יהודי תושב ירושלים נרצח בביתו על ידי תושב מזרח ירושלים.[דרוש מקור]

  3 באוגוסט - רצח רחל וייס: 3 מחבלי חמאס רוצחים את רחל וייס בביתה במושב שפיר כמבחן כניסה לארגון הטרור.

  • 4 באוגוסט – שני ערבים חטפו שני נערים שהיו בדרכם להיפגש עם חברותיהם, ודקרו אותם למוות.[דרוש מקור]

  14 באוגוסט – בקבוקי תבערה נזרקו אל עבר רכב של יהודים באל בירה הנהג מת מפצעיו שבועיים וחצי לאחר מכן מכיוון שנכווה קשות כאשר ניסה להציל את חבריו.[דרוש מקור]

  7 בספטמבר – עובד בית האופרה בתל אביב נדקר למוות על ידי ערבי שהיה חברו לעבודה בעת שישן.[דרוש מקור]

  • 9 בספטמבר – נהג אוטובוס נדקר על ידי מחבל פלסטיני אשר מנסה להשתלט על האוטובוס ולרסק אותו בכביש תל אביב-ירושלים. הנוסעים מצליחים להכניע את המחבל.[43]

  20 באוקטוברפיגוע החניקה בתל אביב: במהלך סוכות נרצחו בחנק על ידי שני מחבלים אחים מעזה שבעה אנשים בתל אביב, שלושה ברחוב ראשית חכמה 6 בשכונת שפירא וארבעה ברחוב יהודה הימית 4 ביפו. התברר שאחד הרוצחים היה סייען של כוחות הביטחון הישראלים, וכדי "לטהר" את שמו בעזה החליט לבצע את הרצח עם אחיו.

  30 בנובמבר – בפיגוע דריסה בצומת גוש קטיף נדרס למוות מפעיל מזנון יהודי מגוש קטיף.[44]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טרור בעזה, מעריב, 17 בפברואר 1980
  2. ^ יעקב ארז, לפני שחוסלו רצחו חמשת המחבלים בדם קר את מזכיר המשק במשגב־עם ופעוט בן שנתיים וחצי, מעריב, 8 באפריל 1980
  3. ^ יוסף צוריאל, בבגדי שבת, בדרך מבית הכנסת נלכדו המתפללים באש – בגבם, מעריב, 4 במאי 1980
  4. ^ יונה שמשי, סוכל נסיון מחבלים, דבר, 8 במרץ 1981
  5. ^ https://www.nli.org.il/he/newspapers/hadashot/1985/08/02/01/article/80.6?&srpos=2&dliv=none&e=-------he-20-hadashot-1--img-txIN%7ctxTI-אבי+ברומברג-------------1
  6. ^ [5]
  7. ^ סופר "דבר" בדרום, נהג מונית מרחובות נרצח בעזה, דבר, 12 בינואר 1981
  8. ^ הרוג ו־2 פצועים מרימון מחבלים בהר־ציון, דבר, 9 באפריל 1981
  9. ^ טוביה מנדלסון וטובה צימוקי, פצועים בהתקפת המחבלים על האוטובוס, דבר, 30 ביולי 1981
  10. ^ הסרט מערבולות- על פרשת הרצח של דפנה כרמון באורלי וגיא (תוכנית תחקירים) ששודר ביוני 2013 (ערוץ היוטיוב של ערוץ 10)
  11. ^ מי באמת רצח את דפנה כרמון ינון מילס 2012 (ערוץ 10)
  12. ^ אילן כפיר, הצעת שרון לתגובה על הרג 6 החיילים בעליי – נפלה בממשלה, דבר, 17 באוקטובר 1982
  13. ^ אהרן גרוס באתר הממשלתי לעד - להנצחת נפגעי פעולות האיבה]
  14. ^ דף לזכר דן דני כץ, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
  15. ^ אתר למנויים בלבד יפעת ארליך, הכתם שנשאר, באתר "ידיעות אחרונות", 15 ביוני 2017
  16. ^ בעל־חנות: הייתי בטוח שהתת־מקלע זה צעצוע, מעריב, 3 באפריל 1984
  17. ^ עזרא ינוב, הזמן נעצר ליד האוטובוס החטוף; הזרקורים – "נקודת אור יחידה", מעריב, 13 באפריל 1984
  18. ^ יוסף ולטר, אני בצומת אשדוד, חטפו אוטובוס אגד, מעריב, 15 באפריל 1984
  19. ^ יוסף ולטר ושפי גבאי, סירת המחבלים שהושמדה היתה בדרכה לביצוע פיגוע בישראל, מעריב, 21 באוקטובר 1984
  20. ^ אילן בכר ויוסף ולטר, מחבל רצח זוג סטודנטים מטיילים מת"א; הגוויות נתגלו כפותות ליד בית־לחם, מעריב, 23 באוקטובר 1984
  21. ^ אליאור לוי ורענן בן צור, הרוצחים משתחררים: זו רשימת המחבלים, באתר ynet, 28 באוקטובר 2013
  22. ^ מחבל מתאר בקור רוח כיצד רצח שני מטיילים צעירים איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק, 11 בפברואר 2014 (אתר מבט לתקשורת הפלסטינית)
  23. ^ "מאיר ומיכל נרצחו בידי מחבלים מכפר צוריף ליד חברון - מעריב, 09/07/1985". Jpress.nli.org.il. נבדק ב-2019-03-05.
  24. ^ "מעריב, 06/09/1985". Jpress.nli.org.il. נבדק ב-2019-03-05.
  25. ^ "מעריב, 06/10/1985". Jpress.nli.org.il. נבדק ב-2019-03-05.
  26. ^ ""זה כבר לא לבנון, זה כאן ליד הבית, אולי החיילים ילמדו לא לקחת טרמפים" - מעריב, 08/12/1985". Jpress.nli.org.il. נבדק ב-2019-03-05.
  27. ^ 1 2 "בטוחה שתהיה נקמת דם צריך לתלות את הרוצחים האלה - מעריב, 19/01/1987". Jpress.nli.org.il. 1987-01-19. נבדק ב-2019-03-03.
  28. ^ "כנופיית סילוואן רצחה את שוד כספת סחיטת דמי חסות - מעריב, 30/01/1986". Jpress.nli.org.il. 1986-01-30. נבדק ב-2019-03-03.
  29. ^ [1]
  30. ^ "צלפים ירו לתוך האוטובוס ותוך שניות פרצו לתוכו לוחמי הימ"מ - מעריב, 08/03/1988". Jpress.nli.org.il. נבדק ב-2019-03-03.
  31. ^ "המג"ד והגשש נהרגו בהתקלות מטווח אפס בשטח הררי ומיוער - מעריב, 27/04/1988". Jpress.nli.org.il. 1988-04-27. נבדק ב-2019-03-03.
  32. ^ דף לזכר זיוה גולדובסקי, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
  33. ^ חלאה וחלה, מעריב, 5 באוקטובר 1988
  34. ^ דף לזכר יעקב פרג, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
  35. ^ עזרא ינוב, "הצנחן אבי סספורטם נחטף בידי מחבלים", מעריב, 19 בפברואר 1989
  36. ^ עמנואל רוזן ואחרים, ירדן לכדה המחבלים בערבה והודיעה: נמנע חדירות נוספות, מעריב, 19 במרץ 1989
  37. ^ איתן לוין ואמיר גילת, הפצועים נפגעו בבטן ובצוואר, מעריב, 22 במרץ 1989
  38. ^ עזרא ינוב, החייל אילן םעדון עלה למכונית ובה שני חובשי כיפות ומאז נעלם, מעריב, 7 במאי 1989
  39. ^ דורון מאירי, קרבנות הרצח הובאו אתמול למנוחות; הנכד אמר קדיש על קבר סבו, מעריב, 5 במאי 1989
  40. ^ אריה בנדר, "אמא היתה מודאגת; יצאה לעמק המצלבה וראתה את גופת אבא", מעריב, 23 ביוני 1989
  41. ^ אלי קמיר, "הסבירו לי שלמזלי זה היה מטען קטן אחרת גם אני הייתי הולכת – היה נס", מעריב, 29 ביוני 1989
  42. ^ יוסי לוי, נהגים עדי ראייה נחרדו: האוטובוס עף לתהום ובער. נשמעו פיצוצים. נוסעים נלכדו ונשרפו, מעריב, 7 ביולי 1989
  43. ^ יוסי לוי ודורון מאירי, הנוסעים הסתערו על המחבל ומנעו פיגוע קטלני נוסף בקו 405, מעריב, 10 בספטמבר 1989, המשך
  44. ^ אביגדור דהרי זל, באתר laad.btl.gov.il