שלום לכולן ולכולם,
אני גלית אופק, יו"ר ועד העובדים בעיריית ערד בחמש השנים האחרונות. אני עורכת דין, אם חד-הורית ללין בת ה-10. אני גרה בערד ועובדת בעירייה כמנהלת נכסים ופניות הציבור. בעירייה מועסקים 500 עובדים.
את דרכי בהסתדרות התחלתי כנציגת סקטור האקדמאים במדעי החברה והרוח. הסקטור הזה מנה כ-40 עובדים בלבד, שלא היו מודעים כלל לזכויותיהם ולהטבות שהם זכאים להן. המטרה הראשונה ששמתי למול עיני הייתה ללמוד על הסקטור בכל מה שקשור לזכויותיו, לרבות פעילות הסתדרות המח"ר, לימודים, מלגות, השתלמויות וסמינרים. את כל מה שלמדתי דאגתי להפיץ בקרב העובדים, ובמאבק שלקח כמעט שנתיים הצלחתי להגיע גם להסכם שמסדיר תשלום מלא עבור 4 ימים לכל עובד שמשתתף בסמינר שנתי שמארגנת "קרן ידע" – דבר שלא היה קיים קודם לכן. תוך כדי השלמת המשימה התעוררו בי בעירה פנימית ורצון להגיע לכלל העובדים ולייצג את כולם.
עברתי קשיים רבים בדרך אל המטרה, ולא רק בשל היותי חד-הורית והשעות הרבות שנאלצתי לעבוד. כולם מסביבי ידעו שאני עושה עבודה מצוינת, אבל רצו שזה יישאר שם ולא יתקדם מעבר לכך. עברתי "מלחמות" בתוך הוועד, מחוץ לוועד ועם ההנהלה, שכללו שביתה, השמצות ולשון הרע, אך בנחישות ובעזרת יו"ר המרחב ארמונד לנקרי, שגיבה וחיזק אותי, נלחמתי כמו לביאה על מקומי וכנגד כל הסיכויים. בסופו של דבר הצדק גבר ומוניתי להיות יו"ר הוועד הזמנית.
בבחירות האחרונות שנערכו בשנת 2020 קיבלתי למעלה מ-80% מקולות המצביעים ומוניתי ליו"ר ועד העובדים. על הדרך גם הכפלתי את כמות המצביעים. כל חבריי שתמכו בי נבחרו גם הם להיות חברי ועד.
מעבר לעבודה הקשה והלילות בלי שינה, הייתי צריכה לתפקד כמו מכונה משומנת, ולבצע את עבודתי העמוסה בעירייה ללא רבב ובמסירות כדי שאף אחד לא ימצא תירוץ לפגוע בעבודתי ובפרנסתי. בתוך תוכי ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות ולשם כיוונתי - שאפתי להיות יו"ר ועד העובדים וחיכיתי לרגע שבו אוכל להצעיד קדימה את הוועד. בניתי על שינויים קטנים בעקבותיהם יגיעו הגדולים. היה לי חזון ברור ורציתי לפרוץ דרך כמעט בכל תחום שנוגע לוועד. ידעתי שיש בתוכי את הכלים להצליח.
מאז שנכנסתי לתפקידי ועד היום, הראש שלי תמיד עסוק במה אני יכולה לעשות למען העובדים, ואיך אני יכולה לשפר את תנאיהם ולגרום להם לרגעים של אושר. המטרה שלי בכל יום ובכל שעה היא להנגיש לעובדים את המידע בצורה המהירה ביותר בכל הקשור לזכויות שלהם, לכל הפעילות הענפה של "עמיתים", "שחר און", מועדוני הצרכנות השונים, גמולים, השתלמויות, סמינרים ועוד. הקמתי קבוצות ווטסאפ, עמוד פייסבוק וכל המידע תמיד נגיש לעובדים. המתנות הקטנות של תשומת הלב והמתנות הגדולות יותר בחגים שאני וחבריי לוועד בוחרים לעובדים הן בעיניהם הטובות ביותר ואלה רגעים של סיפוק גדול. לשמוע עובד שמודה לך שייצגת אותו ונלחמת עליו גורם לך לרצות לעסוק בזה כל הזמן.
אני נוכחת לראות את כל הפירות של העבודה הקשה שלי. העובדים מעורים, מזוהים ומעריכים את הוועד והעומדת בראשו, וגם את ההסתדרות והפעילות הענפה שלה. העובדים מוקירים את ההסתדרות ורוצים להיות שייכים לארגון שעומד תמיד מאחוריהם. אני סמוכה ובטוחה שגם אם אסיים את תפקידי, תישאר לעובדים מורשת יציבה ומשגשגת.
שלכם ושלכן,
גלית
*הטור של גלית נכתב במסגרת הבלוג "מובילות לשינוי" אשר מארח מדי שבוע את מנהיגות העבודה המאורגנת בישראל. לקריאת טורים של מנהיגות נוספות, לחצו כאן
גלית אופק
