מ"ג ישעיהו יא ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



<< · מ"ג ישעיהו · יא · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושעשע יונק על חר פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשִֽׁעֲשַׁ֥ע יוֹנֵ֖ק עַל־חֻ֣ר פָּ֑תֶן וְעַל֙ מְאוּרַ֣ת צִפְעוֹנִ֔י גָּמ֖וּל יָד֥וֹ הָדָֽה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וִיחַיִךְ יַנְקָא עַל חוֹר חִוֵי פֶתֶן וְעַל חֵיזוּ גִלְגְּלֵי עֵינֵי חִוֵי חוּרְמָן חֲסִילָא יְדוֹהִי יוֹשִׁיט:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושעשע" - ושוחק

"על חור פתן" - על חור עפר שהנחש מקנן בתוכו (קרו"ט בלע"ז) פתן נחש משהזקין נעשה חרש ונקרא פתן שוב אין לו לחש שנאמר (תהלים נח) אשר לא ישמע לקול מלחשים

"ועל מאורת צפעוני" - יונתן תירגם חיזו גלגלי עיני חוי חורמן ומנחם פתר בו לשון נקב וחורי עפר וכן אור כשדים (בראשית יא) וכן באורים כבדו את ה' (לקמן כד)

"גמול" - תינוק הגמול משדי אמו

"ידו הדה" - תרגום יונתן ידוהי יושיט כמו הד הרים (יחזקאל ז) וכמו הידד (לקמן טו) שהוא ל' הרמת קול אף זה לשון הרמה וה"א אחרונה באה בתוכה יסוד נופל כמו עשה בנה קנה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"גמול" - תינוק הנגמל משדי אמו יושיט שם ידו ולא יוזק

"ועל מאורת" - על הבקע אשר הצפעוני יושב שם

"ושעשע" - תינוק היונק יתעסק לשמוח בהושטת ידו על הנקב אשר הפתן יושב שם ולא יזיקנו 

מצודת ציון

"ושעשע" - ענין התעסקות לשמוח כמו אני תורתך שעשעתי (תהלים קיט)

"חור" - נקב כמו והנה חור אחד בקיר (יחזקאל ח)

"פתן" - מין נחש רע

"מאורת" - ענינו בקוע וחריץ כמו באורים כבדו ה' (לקמן כד)

"צפעוני" - מין נחש רע

"גמול" - תינוק הנעתק מקרוב משדי אמו נקרא גמול כמו ביום הגמל את יצחק (בראשית כא)

"הדה" - ענין הרמת היד להושיט והוא קרוב מלשון הידד (השבתי לקמן טז) אשר יאמר על ענין הרמת קול

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושעשע", מוסיף לאמר שאף הנחש שהושת איבה בינו ובין האדם לא יזיק, ולא לבד שלא יזיק בכונה, אבל גם על "מאורת צפעוני", על אור הארס שבו "יטה הגמול את ידו" והארס לא יזיקנו כי לא יהיה ארס כלל, רק עצם מבריק ואינו שורף:

ביאור המילות

"מאורת". הוא הארס שהוא כאש בוער ונקרא תמיד שרף על ששורף הנוגע בו, ויען שלעתיד לא ישרוף ולא ישאר בו רק האורה שיאיר, קראו מאורת:

"צפעוני", קשה מנחש, (לקמן יד כט, ירמיה ח' יז, משלי כג לב):

"יונק, גמול". הבדלם ידוע, ומוסיף שאף הגמול שיש בו דעת לא יירא:

"הדה". הענין הד הרים שהוא החזרת קול ההד, ופה החזרת היד פעם אחר פעם:
 

<< · מ"ג ישעיהו · יא · ח · >>