אחת מן המשפחות העניפות והמסועפות שאנו מוצאים בקראקא (קרקוב) מסוף המאה ה-18 ועד השואה, היתה משפחת הלויים הורוויץ, שבניה עוד כונו ברשומות גם בשם "פינקוס".  את הסתעפויות המשפחה אנו מוצאים ברשומות העיר (תודות לאתר המצויין של פרופ' דן הירשברג, ועבודה מדהימה של קבוצת המתנדבים שעסקה בפענוח הרשומות האזרחיות, ביניהם ידידינו פרופ' השל טייטלבאום מקנדה), וכן באזכורים ספורדיים בספרות גנאולוגית רבנית. למרות האמור, לא מצאנו עד כה התייחסות למשפחה כ-"מקשה אחת", בצורה המשלבת את הרשומות האזרחיות עם אזכורים חיצוניים — ומצאנו לנכון, לאחר מספר פוסטים אודות משפחת הורוויץ, לייחד לה פוסט משלה.

מוצא המשפחה – רבי פנחס הלוי הורוויץ, המחצית השניה של המאה ה-18 

ראש וראשון למשפחה, "בעידן הרשומות", הוא רבי פנחס הלוי הורוויץ.  אנו יודעים כי נולד סביב שנת ת"צ (1730), התגורר בקראקא עם אשתו שרה (סרל), ונפטר  בין השנים תקנ"ה (1795) ל-תקנ"ט (1799) — כנראה בקראקא.

אשתו שרה (סרל), נולדה סביב השנים תצ"ג-ה (1733-5), והיתה בתו של אחת הדמויות הבולטות בקהילת קראקא – רבי רפאל רש"ך.  מרבי רפאל, בניו וחתניו, יצאו משפחות עניפות וחשובות בקהילה, ונעסוק בו בפוסט הבא. בדומה למשפחת הורוויץ-פינקוס, רבים מצאצאיו לא מודעים כלל לכור מחצבתם, ולכך שבהתייחסם אליו – מרבית המשפחות החשובות של הקהילה קשורות זו לזו בקרבת משפחה.  שרה נפטרה בין השנים תקנ"ה (1795) לתקס"א (1801), גם היא כנראה בקראקא.

צאצאיו של רבי פנחס הלוי הורוויץ בקראקא נקראים חליפות בשמות הורוויץ או פינקוס, או גם וגם.  כיוון שהיו בקראקא ענפים ממשפחת הורוויץ שלא התייחסו לרבי פנחס דנן, והם לא כונו בשם "פינקוס", אנו מניחים כי הכינוי "פינקוס" התייחד לו ולצאצאיו, שנקראו על שמו.   ויש בכך כדי להצביע על חשיבותו של רבי פנחס, הן בקהילה והן בפני השלטונות.

אנו מציינים זאת, שכן ניתן היה לחשוב שהכינוי "פינקוס" נלווה לבני משפחת הורוויץ בקראקא עוד מימיו של רבי פנחס הלוי הורוויץ מקראקא גיס הרמ"א, שנפטר בקראקא בשנת שע"ח (1617). אכן, אנו יודעים כי גם רבי פנחס "המוקדם" כונה בשם "פינקוס" או "פינקס", וההסטוריון הנודע מאיר בלבן אף מספר כי רבי פנחס "המוקדם" היה "בעל בית מידות {בקרקוב} שכינוהו "פינקוסובסקה" (דהיינו – של פנחס)".  יתכן שיש כאן רמז ליחוסו של רבי פנחס הורוויץ נשוא הפוסט, בן סוף המאה ה-18, עד לרבי פנחס גיס הרמ"א. וזו כנראה דעתו של בלבן, שכותב על פנחס גיס הרמ"א "אשר הניח את היסודות למשפחה היהודית הנכבדה, הקיימת עד היום בקראקוב".

יחוסו של רבי פנחס הלוי הורוויץ – האמנם מתייחס לרבי פנחס גיס הרמ"א, וכיצד?

שם אביו של רבי פנחס ידוע לנו ממפקדי קראקא, והוא "מרדכי" (מרקוס).   מרקוס הוא השם "הפטרונימי" במפקד, ויש לקוות שלא כונה על שם סב כזה או אחר …  כפי שנראה, כאשר נרצה להתחקות אחר יחוסו של רבי פנחס, אנו נתקלים בגרסאות סותרות, וכנראה גם עירוב בין דמויות שונות בחיו באותה תקופה ממש.

גרסה אחת ליחוסו של רבי פנחס מופיעה בחיבורו של חוקר הדורות והמשפחות, ר' חיים דובריש פרידברג – 'תולדות משפחת הורוויץ'.  כפי שנראה, פרידברג מוצא מספר דמויות בשם ר' פנחס הורוויץ בני אותו דור לערך.  ואנו יודעים כי היחוס להלן "שייך" לרבי פנחס נשוא הפוסט, היות ופרידברג רושם אותו, בעמ' 18, כאביו של ר' מרדכי הורוויץ, ממנהיגי העדה בקראקא, אביו של ר' אהרן הורוויץ שעבר לוורשה – שהם צאצאיו של רבי פנחס "שלנו", כפי שנראה להלן בפרק הצאצאים.

ולפי גרסתו של פרידברג — רבי פנחס הורוויץ מקראקא נשוא הפוסט נקרא בשם המלא "פנחס בנימין", והיה בנו של רבי שמואל שמלקא הלוי הורוויץ מקראקא, שמש גבוה ודיין באחד מבתי הכנסת של קראקא סביב שנת תקל"א (1771), בנו של רבי משה יהושע הלוי הורוויץ מירוסלב והורודנא, אב"ד ירוסלב (הסכים משם בשנת תק"ב (1742)), ואב"ד הורודנא בין השנים תקי"ד – תקכ"ה (1754 – 1765), בן רבי שמואל שמלקא הלוי הורוויץ מטרנוב [חתנו של רבי משה מקראקא בן רבי יהושע חריף מקראקא בעל 'מגיני שלמה', רבה של טרנוב, שם נפטר ביום ד', א' אלול תע"ג (1713) – יום הפטירה לפי פרידברג, לפי העתק מצבתו בקובץ בכורים, שנה ב', ע' XI (קובץ זה אינו מצוי לצערנו אונליין, ושנת הפטירה המתועדת שם עומדת בניגוד לשנת המצבה אותה חידש רבי נפתלי מרופשיץ – שנת תנ"ו (1696)], בנו של רבי יהושע הארוך הלוי הורוויץ, שלפי פרידברג, בדעת יחיד לעניין זה, היה בנו של רבי שמואל הלוי הורוויץ מקראקא (נפטר בקראקא בשנת שפ"ב (1622)), בנו של רבי פנחס הלוי הורוויץ גיס הרמ"א.

גרסה אחרת ליחוסו של רבי פנחס נשוא הפוסט אנו מוצאים בספר 'שמן הטוב' מר' אברהם שמחה מיכלזהון, עמ' 121. גם כאן אנו מזהים את ר' פנחס לפי ילדיו, שכן נזכר שם כאביו של ר' מרדכי הלוי הורוויץ מקראקא, אביהם של ר' אהרן ור' אליקים גצל.  ולפי סדר היחוס שם, הובא רבי פנחס במאסף פ"ב (גם הוא קובץ תורני, ולא ראינו עד כה את האזכור הנ"ל), והיה בנו של רבי יהושע הלוי הורוויץ אב"ד בוסק (נפטר בזולקווא ביום ה' טבת תקכ"ז (1766)), בנו של רבי מאיר הלוי הורוויץ – מהר"ם טיקטין, בנו של רבי שמואל שמלקא הלוי הורוויץ מטרנוב וכו'.

מדובר כמובן בסדרי יחוס שאינם מתיישבים זה עם זה, אך המשותף לשניהם – בשניהם מיוחס לרבי שמואל שמלקא הלוי הורוויץ מטרנוב, שלפי היחוס המקובל (אם כי מוטל בספק) – התייחס לרבי פנחס הלוי הורוויץ גיס הרמ"א.

וכמובן, שני כתבי היחוס נמצאים בסתירה לשם אביו של רבי פנחס הלוי הורוויץ לפי הרשומות — הוא "מרדכי (מרקוס)".  ובשני החיבורים הנ"ל — איננו יודעים את מקורותיהם של הכותבים, האם ביררו בקראקא בקרב צאצאי המשפחה וקיבלו מסורות יחוס משפחתיות, או שניסו לשער בדיעבד, בתחילת המאה ה-20, מהו יחוס המשפחה, וכיצד הוא מתחבר למקורות משפחת הורוויץ.

האם ניתן לעקוב אחר יחוסו הנכון של רבי פנחס ?

בהעדר כתב יחוס מוסמך, נוכל להציג לקוראים רק השערות ליחוסו הנכון של רבי פנחס הלוי הורוויץ מקראקא, אבי ענף זה של המשפחה. ננסה לעקוב אחר האזכורים "המקוריים" של רבי פנחס הלוי הורוויץ בקראקא של המאה ה-18, במקורות שונים — חיבורו הנ"ל של פרידברג, ספרו של ההסטוריון בלבן לתולדות הישוב בקראקא, וכן העתקים מפנקסי הקהל שהובאו במאמריו השונים והחשובים של חוקר קורות יהודי קראקא, ר' פנחס ווטשטיין.

נתחיל במי שלדעתנו הוא רבי פנחס הלוי הורוויץ נשוא הפוסט, שהיה כפי הנראה מראשי הקהילה עוד לפני בנו רבי מרדכי, שעליו אנו יודעים כבר בוודאות שהיה מהמנהיגים:

ביום י"ד תמוז תקל"א (1771) חתום "הק' פנחס סג"ל הורוויץ" בין "האלופים הגבאים הגבוהים" בקראקא.

כ-9 שנים אחר כך, אנו מוצאים בר"ח אד"א תק"ם (1780) את "הק' פנחס סג"ל איש הורוויץ" חתום שני בין "האלופים והגבאים".  ובאותה שנה, בין אלופי הגבאים הגבוהים, נמצא "מרדכי בהרבני מ' פנחס סג"ל הורוויץ". וכנראה באותה עת כבר הצטרף מרדכי, בנו של ר' פנחס, לאביו בעמדות ההנהגה של הקהילה.

עוברת שנה, ובשנת תקמ"א (1781), חתומים בין מנהיגי הקהילה "הק' פנחס בנימין סג"ל איש הורוויץ", וכן "הק' מרדכי בהרבני מ' בנימין פנחס סג"ל".  נוכח הדמיון בין סגנון החתימות וצירופי השמות, אנו משערים כי בשנה זו נוסף לרבי פנחס השם "בנימין", כפי הנראה כסגולה עקב מחלה או מסיבה אחרת – ולא מדובר באנשים "חדשים" המופיעים בין נכבדי העדה.

ובשנת תקמ"ה (1785), חוזר רבי פנחס לשמו "המקורי", ובין מנהיגי הקהילה חתום "פנחס הלוי איש הורוויץ", וכן "מרדכי בהרבני מ' פנחס סג"ל הורוויץ".

ואם נסכם את הממצאים מחתימות אלה בפנקסי הקהילה — נראה כי צדק פרידברג כשזיהה את רבי פנחס הלוי הורוויץ דנן בשם המלא "פנחס בנימין".  כנראה עשה כן בהתבסס על אותה חתימה משנת תקמ"א (1781). עם זאת, כנראה לדעתנו היה "בנימין" שם שנוסף לו, וכנראה לימים לא זוהה פנחס בשם הכפול, ולא היה זכור בשם זה, אלא "פנחס" בלבד.  ועוד, בחתימות בהעתקים ששרדו מפנקסי הקהילה לא מצאנו עדות לשם אביו של רבי פנחס/פנחס בנימין. פרידברג קבע כי רבי פנחס היה בנו של רבי שמואל שמלקא הלוי הורוויץ, שמש גבוה ודיין בבית כנסת בקראקא. האם צדק ? לדעתנו לא.  ראשית, במפקדי קראקא נזכר רבי פנחס כבנו של "מרדכי" (מרקוס).  ושנית, חתימתו של רבי שמואל שמלקא נמצאה בקראקא בשנת תקל"א (1771), בשם "הק' שמואל שמעלקא סג"ל איש הורוויץ שמש גבוה דבה"כ".  והגם שהדבר אינו מהווה ראיה, לא מצאנו שרבי פנחס מכנה את עצמו יחד עם שם אביו (פנחס בן שמואל שמלקא), כפי שבנו מרדכי חתם את שמו (מרדכי בן פנחס). ובנוסף, בהחלט יתכן שפנחס ושמואל שמלקא, שהיו שניהם מנכבדי העדה, היו שניהם בני אותו דור.

ואם כן,  מי יכול להיות "מרדכי" (מרקוס), אביו של רבי פנחס ?

בין הדיינים בקראקא, החתום על מסמך בספר 'לוחות עדות' (אייבשיץ) מיום א', כ"ט ניסן תקי"ד (1754) אנו מוצאים את "הקטן מרדכי במהור"ר אהרן הארוויץ יע"א".  מבחינת השם, סדר השנים, מעמד בקהילה – בהחלט מתאים להיות אביו של רבי פנחס "שלנו".  וכך גם שם אביו, "אהרן", גם הוא מהשמות המופיעים אחר כך במשפחה.

לפי פרידברג, היה רבי אהרן (אביו של רבי מרדכי הדיין בקראקא), בנו של רבי שמואל שמלקא הלוי הורוויץ מטרנוב, בנו של רבי יהושע הארוך וכו'.  איננו יודעים על מה נסמך פרידברג בקביעתו זו, האם זו השערה, כתב יחוס, או מסורת משפחתית בקראקא שנודעה לו.  בחיבורו של פרידברג, אגב, אנו מוצאים עוד בני משפחת הורוויץ שהינם "מועמדים" למלא את עץ המשפחה:

• רבי פנחס הלוי הורוויץ, ממנהיגי העדה בקראקא סביב שנת ת"ל (1670), לפי פרידברג בנו של רבי יהושע הארוך.
• רבי מרדכי הלוי הורוויץ – לפי פרידברג בנו של רבי שמואל שמלקא הלוי הורוויץ מטרנוב, ואביו של רבי יוסף הלוי הורוויץ אב"ד ביאלי בתפ"ט (1729), אביו של רבי אהרן הלוי הורוויץ אב"ד סקאד.

נחזור ונזכיר בהקשר זה, כי לפי פרידברג היה רבי יהושע הארוך בנו של רבי שמואל בן רבי פנחס גיס הרמ"א.  ואם כן, יתכן גם ש-"גרעין האמת" אצל פרידברג הוא ביחוס בני משפחת הורוויץ מקראקא לרבי שמואל הנ"ל, ואז גם נבין כיצד שמרו על הכינוי "פינקוס", ויתכן שגם על בית אבי המשפחה, רבי פנחס גיס הרמ"א.   אולי גם ניתן להרחיק לכת, ולמצוא את "גרעין האמת" ביחוס לצאצאים של רבי שמואל שמלקא מטרנוב שנותרו בקראקא, ובכך נתקרב עוד יותר לגרסת היחוס של פרידברג.

על מנת להוסיף למבוכה, נציין "פנחס הלוי הורוויץ" נוסף שחי בקראקא באותה תקופה ממש, הוא סופר הקהילה המכונה "פנחס שיוביץ" (פנחס בן יהושע). בלבן מתאר אותו כסופר ושתדלן הקהילה במחצית השניה של המאה ה-18, וכנראה הפקיד הקהילתי הראשון שידע לכתוב ולדבר בשפה הפולנית – עד זמנו, חתמו היהודים רק בעברית, אפילו המומרים. רבי פנחס התמנה לגבאי בצו משנת תקי"ב (1752), ושוב בשנת תקי"ח (1758), וכנראה המשיך בכהונתו עד סוף המאה ה-18.  פנחס הנ"ל מילא בתפקיד סופר הקהילה את מקום אביו "יהושע", שחי בסביבות שנת ת"צ (1730). יתכן שבגלל צירוף השמות הנ"ל "פנחס בן יהושע", טעה המחבר ב-'שמן הטוב' וסבר שרבי פנחס נשוא הפוסט הוא בנו של רבי יהושע הורוויץ בן מהר"ם טיקטין. וכנראה טעה ב-'שמן הטוב' פעמיים — פנחס הורוויץ נשוא הפוסט איננו סופר הקהילה, אלא אחד ממנהיגיה, ולא בנו של "יהושע", אלא של "מרדכי".  וגם "פנחס" סופר הקהילה, לא היה בנו של יהושע בן מהר"ם טיקטין, אלא בנו של יהושע אחר, שהיה בעצמו סופר בקהילה.

וכיצד אנו בטוחים שלא מדובר באותו פנחס ? שכן בשנת תק"מ (1780), לצד חתימתו של רבי פנחס דלעיל, חתום גם "אברהם פנחס הלוי איש הורוויץ סופר ונאמן דפ"ק".

וכדי להוסיף למבוכה, בשנת תקל"א (1771) אנו מוצאים בין דייני קראקא את חתימתו של "נח אברהם הלוי איש הורוויץ", הוא כנראה, לפי הזיהוי של ווטשטיין, רבי אברהם ב"ר יהושע סג"ל הורוויץ, שהיה ראב"ד בקראקא, חתום על תקנות שונות הנהיג ישיבה, ונפטר בקראקא ביום כ"ו סיון תקל"ב (1772). לצידו של רבי אברהם נטמן בנו, רבי שרגא פייבוש הלוי הורוויץ, שו"ב בקראקא, נפטר שם ביום ט"ז חשון תקפ"ב (1821).  וחתנו של רבי אברהם היה דמות בולטת אחרת בקהילה – הסופר רבי שמעון דנציג.  וגם לעניין יחוסו של "אברהם" הנ"ל אין תמימות דעים. פרידברג סבור כי הוא בנו של רבי משה יהושע הלוי הורוויץ אב"ד הורודנא, בנו של רבי שמואל שמלקא הלוי הורוויץ אב"ד טרנוב. ואילו ב-'שמן הטוב' קובע כי היה בנו של רבי יהושע הלוי הורוויץ מבוסק, בנו של מהר"ם טיקטין, בנו של רבי שמואל שמלקא הנ"ל.

ואנו רואים כיצד באותו דור ממש נמצאים בקראקא שני צירופים דומים של משפחת הורוויץ — האחד (נח) אברהם (בן יהושע) – ראב"ד בקראקא.  והשני (אברהם) פנחס בן יהושע – סופר הקהילה. ובחלט יתכן כי שניהם היו אחים, ולפנחס נוסף שם שני, "אברהם", לאחר מות אחיו בתקל"ב (1772).

וגם לעניין משפחות אלה — ככל הנראה גם לפרידברג, וגם למחבר 'שמן הטוב', ספק אם היתה ידיעה ברורה לגבי השתלשלות המשפחות כלפי מעלה, בדומה לרבי פנחס נשוא הפוסט.

נסיים חלק זה בעוד ענף מרכזי של משפחת הורוויץ בקראקא. זה של הדיין רבי מנחם מנלי הלוי הורוויץ, שנקרא, ואחריו גם צאצאיו, בשם "פינק". רבי מנלי היה תלמידו של רבי ליבר חריף, שהיה גם רבו של ה-'ברוך טעם', שימש דיין בקראקא, ונפטר בערב חג הפסח תר"ז (1847). ושם אביו, כקבוע על מצבתו – "שמואל שמלקא". לפי פרידברג, היה רבי מנלי בנו של רבי שמואל שמלקא הלוי הורוויץ, השמש הגבוה והדיין בביכ"נ בקראקא, החתום משם בשנת תקל"א (1771). האמנם ?  כאן אנו יודעים בודאות כי פרידברג טעה. רשומות קראקא מגלות כי רבי שמואל שמלקא, אביו של רבי מנלי פינק, נפטר בקראקא בשנת תקפ"ב (1822), ושנת לידתו המוערכת – תקי"ט (1759) — והוא בוודאי איננו אותו שמש ודיין כבר בשנת תקל"א (1771) …  מי היה רבי שמואל שמלקא, אבי משפחת פינק (FINK) – כאן מגלים לנו המפקדים, כי שם אביו היה … "פנחס" (!). האם היה בנו של רבי פנחס סופר הקהילה? או בנו של רבי פנחס נשוא הפוסט? איננו יודעים.  רמז אפשרי לכך שמשפחת פינק נמנית על צאצאיו של רבי פנחס נשוא הפוסט נמצא בשם בנו של שמלקא פינק — "גצל" — ממש כשם בנו של מרדכי בן פנחס, כפי שנראה להלן.

תשובה מוסמכת תימצא ככה"נ רק כאשר ביום מן הימים יתגלה כתב יחוס אמין ומקורי של המשפחה. נציין בהקשר זה כי חוקר התולדות והדורות, הרב מרדכי ווייץ מקליש (מחבר ספר 'עטרת פז', נספה בשואה, הי"ד), היה מצאצאיו של ר' אהרן הורוויץ מקראקא-וורשה, נכדו של רבי פנחס (שמן הטוב, עמ' 153). ובידי הר"מ ווייץ היה חיבור מוכן לתולדות משפחת הורוויץ, הנקרא בשם 'מטה הורוויץ'. בעמ' 55 לספרו 'עטרת פז', מציין ר"מ ווייץ במפורש כי בחיבורו 'מטה הורוויץ' הנ"ל כתב את יחוסו של זקינו, רבי אהרן. חיבור זה היה מוכן לדפוס, והרב פנחס פינקלשטיין אב"ד פאלעניץ כבר החל לסדרו יחד עם חיבורו שלו 'זיו אפנים' לתולדות בעל ההפלאה. ואולם, מספר ר"מ ווייץ בהקדמת 'עטרת פז', המלאכה לא הושלמה, ונכון להוצאת 'עטרת פז' בר"ח חשוון תרצ"ח (1937) — "נשאר הכל … מונח עד היום, ובקרוב אי"ה יצא לאור".  למיטב ידיעתנו, כתבי היד הנ"ל לא התגלו, ויתכן שאבדו בשואה.

ונבקש לעניין זה את עזרת החוקרים והקוראים, בהפניות למקורות חדשים ונוספים, מסורות משפחתיות, בפרט בקרב צאצאי המשפחות הקרקובאיות וענפי משפחת הורוויץ, שיוכלו לסייע "בסידור הדורות" לאשורם. 

ביתו אחריו – צאצאיו של רבי פנחס הורוויץ מקראקא 

כאמור, הותיר רבי פנחס משפחות עניפות בקראקא. בפרק זה נמנה את הדורות הראשונים, עד נכדיו "ממש" של רבי פנחס, אותם הצלחנו למצוא, וכמובן שיתכן שיש כאלה "שחמקו" במעבר לתקופת הרשומות האזרחיות בקראקא, וכמובן שבמעבר למקומות אחרים. נוסיף כי לגבי חלק מהצאצאים אנו בטוחים במאה אחוז, ולגבי חלק אחר – ביצענו קישור על בסיס ניתוח שמות, סדר שנים ומספרי הבתים בהם התגוררו בקראקא.

דור שני – ילדיו, חתניו וכלותיו של רבי פנחס:

א. רבי מרדכי הלוי פינקוס – הורוויץ מקראקא, מכונה גם "מרדכי ר' פנחס". בעל בית וראש הקהל בקראקא. נולד סביב שנת תק"י (1750), ואם אמנם היה נכדו של רבי מרדכי החתום ב-'לוחות עדות' –  נולד לא לפני שנת תקי"ד (1754).  היה נשוי לפחות פעמיים. אשתו הראשונה אינה ידועה, והשניה – פייגל בת יחזקאל, נפטרה בקראקא בשנת תקפ"ט (1829). רבי מרדכי נפטר בקראקא בשנת תק"צ (1830). מופיע ברשומות משלמי מעות הקדימה מקראקא לספרים 'יראים', זאלקווא תקס"ד (1804) ו-'עמק ברכה', לבוב תקס"ח (1808). רבי מרדכי נזכר בספר התולדות של קהילת קראקא – 'כלילת יופי' (דמביצר), נדפס בשנת תרנ"ג (1893), תוך אזכורו של בנו ר' אליקים גצל, כבנו של "הרב הגביר המפורסם נגיד ומצוה מו"ה מרדכי ר' פנחס סג"ל הורויץ שהיה ראש ומנהיג פה קראקא כל ימי חייו, ובניו וניניו ונכדיו הן המה מיקירי ונכבדי עירנו פה גם בזמננו זה".

ב. גולדא, ילידת תק"ו-י (1746/50) לערך, אשת רבי משה סג"ל גולדס מקראקא, בנם של רבי אהרן סג"ל ופריידל.  משה נפטר בקראקא בשנת תקע"ב (1812), ואשתו גולדא, על שמה כנראה נקראו בני המשפחה בשם "גולדס" – בשנת תקפ"ח (1828). בני ביתם אחריהם נקראו לעיתים בשם המשפחה סג"ל, לעיתים "גולדס", ולעיתים הורוויץ. גם רבי משה מופיע ברשימות משלמי מעות קדימה לספרים 'יראים' ו-'עמק ברכה' הנ"ל.

ג. (אולי – השערה בלבד : ) רבי יעקב הלוי הורוויץ מקראקא, יליד תקי"ד (1754) לערך, שם אשתו חיה.  השיוך במשוער לפי מגוריו בבית הצמוד לבית מגוריו של רבי פנחס, וסדר השנים, אם כי כמובן יכול להיות גם אחיין או קרוב בדרך אחרת.

ד. (אולי – השערה בלבד : ) רבי שמלקא הלוי הורוויץ (פינק), יליד תקי"ט (1759) לערך, בן פנחס. אשתו "דובה" בת "ליב". נפטר בקראקא בשנת תקפ"ב (1822).

ה. מלכה, ילידת תקכ"ב (1662) לערך, אשת רבי יהונתן אייבשיץ מקראקא, יליד קראקא (קז'ימייז') תקכ"ה (1765) לערך, בנו של רבי נתן נטע אייבשיץ אב"ד רופשיץ ופשדבורז (חתן רבי יצחק סג"ל לנדא אב"ד קראקא), בנו של רבי אהרן אייבשיץ המכונה "פירד", אחיו של רבי יהונתן אייבשיץ הנודע אב"ד פראג ואה"ו בעל 'אורים ותומים', 'כרתי ופלתי' ועוד, בניו של רבי נתן נטע מאייבשיץ, נין ונכד לרבי נתן נטע שפירא מקראקא – 'מגלה עמוקות'. רבי יהונתן היה מכונה על שם אשתו "יהונתן מלכה'ס", והיה מנכבדי קהילת קראקא. רבי יהונתן חתום במשלמי מעות הקדימה מקראקא לספר 'אבני קודש', וורשא תקע"ט (1819), בשם "מ' יהונתן בהגאב"ד מפשעדבורז". יהונתן ומלכה נפטרו שניהם בקראקא בשנת 1840 (ת"ר/א).

ו. רבי רפאל הלוי הורוויץ מקראקא / ברודי, יליד תקכ"ד (1764) לערך, אשתו איידל איטא בת ר' זלמן. נמצא במשלמי מעות הקדימה מקראקא לספר 'אבני קודש' הנ"ל, בשם "הרב הנגיד מ' רפאל הורוויץ".

ז. (אולי – השערה בלבד 🙂 רבי שכנא הלוי הורוויץ מקראקא, ההשערה הנ"ל מתבססת בעיקר על השם "שכנא".

דור שלישי – נכדיו ונכדותיו של רבי פנחס

ילדיו של רבי מרדכי הלוי פינקוס-הורוויץ מקראקא, בנו של רבי פנחס:

א-1. רבי אהרן הלוי פינקוס – הורוויץ מקראקא – וורשה. נולד סביב שנת תקל"א (1771), מהאשה "פייגל".

אשתו הראשונה שיינדל, בת רבי פייבל קורנגולד מקראקא [יצויין כי יש להבחין בקראקא בין שתי משפחות, קורנגולד, ומשפחת הלויים קרונגולד, ואין מדובר באותה משפחה].

אחריה נשא רבי אהרן את געלא, אשר לימים נקראה מפאת עושרה "רייכע געלי", "שרת העיר אמשינוב ואחוזותיה",והיתה לשותפתו של הגביר המפורסם ר' בערקי מוורשה בעסקיו הענפים [ר' בערקי מוצאו ממשפחת "זוננברג", אך על שמו נקראה משפחתו בשם "ברגסון"]. על רייכע געלא נספר עוד, כי בנישואיה הראשונים היתה נשואה לגביר רבי חיים לובלין (לובלינר) מוורשה, שהתייחס לרבי נתן נטע אב"ד טרניגראד ולרבי זכריה מנדל מבלז בעל 'באר היטב', וכן לבעל 'תולדות יעקב יוסף'.  געלא גם באה ממשפחת רבנים וגבירים מצד אבותיה:  אביה היה הקצין רבי אביגדור מ-נדזרין (פלך וורשה), ב"ר מרדכי "שר העיר נדזרין ואחוזותיה", חתנו של רבי יוסף מרגליות אב"ד טרניגראד מח"ס 'תבנית אות יוסף' [חתנו של רבי מנחם מנדל אוירבך אב"ד קראטשין (חתן הקצין רבי יצחק איציק מקראטשין פו"מ בפוזנא, שהיה בנו של רבי שמואל פולוורמכר ב"ר יוסף היילפרין,  וחתנו בנישואיו השניים של רבי יוסף מפוזנא בעל 'יסוד יוסף', חתנו של רבי נפתלי הירץ גינצבורג אב"ד סלוצק), בן בנו של בעל 'עטרת זקנים'], בנו של רבי אביגדור מרגליות אב"ד חנטשין [ואשתו רעכיל בת רבי צבי הירש וויטשיס סג"ל לנדא מאפטא], ב"ר מנחם מנדל מרגליות אב"ד קראטשין, ב"ר משה מרגליות אב"ד טרניגראד, בנו של רבי מנחם מנדל מרגליות מפרמישלא שיחוסו ידוע בספרות הגנאולוגית הרבנית.

רבי אהרן נפטר בוורשה ביום י"ב אב תקצ"ד (1834), ועל מצבתו, שנוסחה השתמר בספר 'נחלת עולמים', נכתב "הרב החריף הנגיד". ובמקום אחר נכתב עליו באחד מכתבי העת של התקופה "הרב הגדול חריף ובקי הגביר האפרתי מנכבדי ק"ק ווארשא המנוח מ' אהרן הורוויץ ממשפחת רם ויקירי ק"ק קראקא".  נמצא ברשימת משלמי המעות קדימה מקראקא ע"ס 'יראים' הנ"ל, בשם "ר' אהרן הורוויץ בר"מ ר"פ".

א-2. רבי רפאל שמלקא הלוי פינקוס-הורוויץ מקראקא, נולד סביב תקל"ה-תק"ם (1775/80). אשתו בלומא בת רבי שלום אפשטיין. מופיע ברשימה מקראקא בספר 'יראים' הנ"ל בשם "ר' שמעלקא הורוויץ בר"מ ר"פ", ובספר 'עמק ברכה', אחרי אביו מרדכי, בשם "בנו ר' שמעלקא". נפטר בקראקא בשנת תקע"ד (1814), ואלמנתו בלומא בשנת תר"א (1841).

א-3. רבי אליקים גצל סג"ל הורוויץ מקראקא ופיוטרקוב, נולד בין השנים תקל"ה-תרמ"ז (1775 – 1787). נשא לאשה את רחל, בתו של רבי אברהם דוד טעבלי ברלינר מפיוטרקוב. חמיו רבי טעבלי היה בנו של רבי צבי הירש לוין אב"ד לונדון, הלברשטט, ברלין, והתייחס לרבי ר' השיל מקראקא, לחכם צבי, ולאריה ליב "הגבוה" אב"ד קראקא.  ברשימה בספר 'יראים' הנ"ל מכונה "ר' געציל הורויץ ב"ר מרדכי ר"פ", וכן נמצא ב-'אבני קודש' בשם "הנגיד מ' געצלי הורוויץ", ובספר 'יד החזקה' (קלישר) משנת תק"פ (1820) בשם "מו"ה געטץ סג"ל הורוויטץ".

א-4. פייגל פייטשה חיה, נולדה בין השנים תקל"ח-מ"ו (1778-86), אשת רבי יעקב לוונברג מקראקא, יליד תק"מ/ד (1780/4), בנו של רבי צבי הירש דוד הלוי אב"ד קראקא, שהתייחס גם הוא ב-ייחוס המשולש" לדעיל – לרבי ר' השיל, לחכם צבי, ול-"הויכער רבי ר' ליב" (רבי ליב הגבוה) מקראקא. רבי יעקב נפטר בקראקא בשנת תקצ"ב (1832), ואלמנתו פייגל חיה שנים אחריו – בשנת תר"ד (1844).

א-5. ישראל מנלה, יליד תק"ם-מ"ב (1780/2), אין אליו פרטים נוספים.

ילדיה של גולדא בת רבי פנחס הלוי הורוויץ מקראקא, אשת רבי משה סג"ל גולדס מקראקא:

ב-1. ריילא, ילידת תקכ"ח (1768) לערך, אשת רבי פנחס גולדס, בן שלמה. רבי פנחס, שנקרא על שם חמותו, נפטר בקראקא בשנת תקפ"ט (1829). גם הוא נמצא ברשימה מקראקא בספר 'עמק ברכה', בשם "ר' פנחס גאלדיש".

ב-2. חנה, נולדה בקראקא (קז'ימייז') סביב תקכ"ט (1769), אשתו של רבי ירמיה סובל מרישא (בן חנוך).  מוצאו של רבי ירמיה היה ב-רישא (Rzesow), וכנראה לשם עברה לימים המשפחה. בספר 'יראים' מופיע רבי ירמיה ברישא, בשם "ר' ירמיה ב"ר חנוך סובל", ולפניו ברשימה כנראה אביו — "ר' חנוך הענך סובל מרישא". ב-'עמק הברכה' הוא שוב מצוי ברישא, בשם "ר' ירמיה סוביל".  ר' ירמיה נפטר לפני שנת תקצ"ג (1833), ואילו חנה נפטרה ברישא בשנת תר"ז (1847).

ב-3. רבי יצחק אהרן (אייזיק) סג"ל הורוויץ מקראקא, יליד תקל"ז/ח (1777/8). היה נשוי פעמיים. אשתו הראשונה נחמה חיה בת ר' ליב. אשתו השניה – ליבא, בת ר' פנחס אפשטיין. יצחק נפטר בקראקא בשנת תקע"א (1811).

ב-4. קיילה, ילידת תקל"ז (1777) לערך, נישאה לרבי יעקב יוקל הלוי הורוויץ מקראקא, בנו של רבי אברהם אריה ליב הלוי הורוויץ מברודי, בנו של רבי יצחק הלוי הורוויץ אב"ד אה"ו, המכונה "איציקל המבורגר".

ב-5. פריידל, ילידת תקמ"ג/ו (1783/6) לערך, אשת רבי שמעון ליפסקי מקראקא. הוריו של ר' שמעון, צבי הירש (בן יוסף) ושרה (בת דוד), גרו גם הם בקראקא בסוף המאה ה-18. פריידל נפטרה בקראקא בשנת תקצ"א (1831), ורבי שמעון – בשנת תקצ"ז (1837). ברשימה מקראקא בספר 'עמק הברכה' נמצא "ר' שמעון בהרב מלופסק" וכנראה הוא רבי שמעון ליפסקי דנן — ועדיין לא מצאנו פרטים על אביו, צבי הירש, שהוא כנראה "הרב מלופסק" שהגיע לקראקא.

ב-6. רבי גצל הורוויץ, נולד סביב שנת תקמ"ט (1789).  ברשומות קראקא התקשינו לזהות אותו בודאות. יתכן שהוא שהיה נשוי בתק"פ (1820) לאשה "קריינדל", אותה שנה נפטרה להם תינוקת בת 7 ימים. ובשנת תקפ"א (1821) נפטרה בלידה לגצל (אולי אותו אחד) בת מאישה בשם "שרה" בת "אברהם".

ילדיו של רבי יעקב הלוי הורוויץ, שאולי היה בנו של רבי פנחס:

ג-1. חוה, ילידת תקל"ג (1773) לערך, גרה בקראקא עם בעלה ר' משה.

ג-2. פרימט, ילידת תקל"ה (1775).

ילדיו של רבי שמלקא הלוי הורוויץ (פינק), אולי בנו של רבי פנחס:

ד-1. גצל פינק, יליד תקל"ז (1777) לערך.

ד-2. רוזל פינק, נולדה סביב תק"ם/מ"ג (1780/83), אשת רבי יונה גלר / גלרר (GALERER) מקראקא. נפטרה בשנת תר"ג (1843), ואח"כ נישא רבי יונה בשנית.

ד-3. (אולי – בספק רב: ) מרדכי יהושע פינק, אולי שם אביו "שמואל", יליד תקמ"ב/ד (1782/4), נפטר בקראקא בשנת תקצ"ה (1835), אשתו בלומא לבית בראון (BRAUN). עם זאת, הוא לא מופיע בין ילדיו של שמלקא בשנת תקנ"ה (1795), ועל כן הזיהוי כבנו – בספק.

ד-4. רבי מנחם מנלי פינק הנ"ל, דיין בקראקא, נולד סביב תקנ"א (1791), נפטר בקראקא בשנת תר"ז (1847). אשתו השניה רוזליא לבית לינקרם (LEINKRAM).

ילדיהם של מלכה ויהונתן מלכ'ס אייבשיץ,  בת רבי פנחס:

ה-1. שיינדל, אשת רבי מרדכי פינקלשטיין מקראקא. שיינדל נולדה סביב תק"ם (1780), ונישאה לרבי מרדכי בשנת תק"ס (1800). ר' מרדכי היה גם כן ממשפחה קראקובאית, בנו של רבי יעקב פינקלשטיין. שיינדל נפטרה בקראקא בשנת תק"צ (1830), ובעלה שנים רבות אחריה, בשנת תר"ז (1847).

ה-2. רבי חנוך אייבשיץ – הירשברג, נולד סביב השנים תק"מ-ד (1780-4). אשתו טייבל בת רבי אלעזר וביילא. רבי חנוך נפטר בקראקא בשנת תרי"ב (1852).

ה-3. מרים, ילידת תקמ"א (1781) לערך.

ה-4. רחל, ילידת תקמ"ג (1783), אשת רבי חיים היילברון מקראקא, בנם של רבי בנימין היילברון מקראקא ושמחה בת רבי יהושע קירשבוים (קירשבאום) מקראקא.  וצריך בדיקה האם משפחת היילפרון, שחלק מבניה בקראקא נקראו לימים גם השם "היילפרון", הם ענף ממשפחת "היילפרין" (הלפרין).

ה-5. חנה גיטל, נולדה סביב תקמ"ב/ה (1782/5), התגרשה מבעלה הראשון, רבי שלמה פינקלשטיין, ונישאה בשנית לרבי אליהו פריינד. גרו בקראקא, ונפטרה בשנת תר"ט (1849).

ה-6. נתן אייבשיץ, יליד תקמ"ט (1789).

ה-7. רבי (גרשון) מנחם מניס אייבשיץ, נולד סביב תקנ"ג (1793), כנראה אשתו, שרה קריינדל, היתה מאפטא, ועבר לשם. באפטא שימש כדיין ומו"ץ, ונודע כאחד מגדולי חסידי קוצק. רבי מנחם מניס היה חמיו-זקינו (בהפרש דורות רב כמובן) של ידידינו חוקר היוחסין ר' חיים חנס.

ה-8. ריילה, ילידת קראקא תקנ"ז (1797), אשתו של רבי צבי הירש הלוי בירנבוים מפיליץ וקראקא. רצ"ה היה בנו של הגאון, הגביר והצדיק רבי דוד הלוי בירנבוים מפיליץ, הנודע בשם "דוד'ל פיליצר", חברו של רבי דוד מללוב ותלמידו של המגיד מקוז'ניץ, והתייחס למהר"ם שטיין ולרבי שמואל בן התוספות יום טוב. ריילה ורצ"ה גרו בקראקא, ואולי לפרקים גם בפיליץ. ריילה היתה בחיים בשנת תר"ל (1870), אך לא ידוע מתי נפטרה. רצ"ה נפטר בקראקא בשנת תר"מ (1880).

ילדיו של רבי רפאל הלוי הורוויץ,  בן פנחס הלוי הורוויץ:

ו-1. (כנראה : ) רבקה לאה, בת רפאל הורוויץ, אשת רבי אייזיק גולדמן בנו של רבי אברהם פרץ מקראקא, הוא כנראה "אברהם בר' פרץ" המופיע ברשימת המשלמים מקראקא לספר 'עמק ברכה'.

ו-2. נעכא / נעשא, בנישואיה הראשונים אשת קרובה, רבי הירש פנחס הלוי הורוויץ, בנו של רבי אהרן הלוי הורוויץ מקראקא-וורשה, בן רבי מרדכי בן רבי פנחס. משנפטר רבי הירש פנחס בקראקא בשנת תקצ"א (1831), נישאה בשנית בלובלין לאלמן רבי מרדכי בלומנצווייג, שנפטר בלובלין בשנת תר"ג (1843).

בנו של רבי שכנא סג"ל הורוויץ, שהיה כנראה בנו של רבי פנחס:

ז-1. רבי משה שמלקא סג"ל הורוויץ מקראקא-ירושלים, נולד בין השנים תקמ"ג-ט (1783-9). אשתו אסתר, בת רבי פנחס סג"ל גולדס, בן גולדא, בתו של רבי פנחס הורוויץ מקראקא נשוא הפוסט. היה מנכבדי הקהילה בקראקא, ודיין בבית דינו של רבי שאול רפאל לנדא, רבה של קראקא. בשנת תרי"א (1851) עלה רמ"ש לירושלים, ואנו מוצאים אותו במפקדי תרט"ו (1855). כנראה נפטר בירושלים.

ענף המיוחס לרבי פנחס הלוי הורוויץ נשוא הפוסט – כנראה בטעות

באתר של הירשברג אנו מוצאים בן נוסף של רבי פנחס הלוי הורוויץ מקראקא, שלדעתנו מיוחס לו בטעות. מדובר ברבי ליב הורוויץ (שמו המלא צריך להיות "ליב וואלף"), שנולד סביב תקי"ז (1757), אשתו צירל בת ליב נפטרה בקראקא בשנת תקצ"ב (1832), ומהם משפחה עניפה. אחד מבניו של רבי ליב הורוויץ — רבי שכנא, נולד סביב שנת תק"מ (1780). השם "שכנא" מרמז על השתייכות למשפחת פנחס נשוא הפוסט — שכן חמיו היה "רפאל" בן "שכנא", בו נעסוק כאמור בפוסט הבא.

אלא שזו דוגמא כיצד קל להחליף בין דמויות. באותו עץ ממש אנו מוצאים בין ילדיו של רבי ליב את "פנחס הורוויץ", שנולד סביב שנת תקמ"ג/ד (1783/4) — בעוד רבי פנחס הלוי הורוויץ בחיים, שהרי ראינו את חתימותיו על מסמכי הקהל עוד בשנת תקמ"ה (1785), ובמפקדים עוד בשנת תקנ"ה (1795). ובוודאי לא נקרא נכדו על שמו בעודו בחיים …

ממפקדי קראקא אנו יודעים בוודאות שר' ליב הורוויץ היה בנו של "פנחס".  וגם כאן — יתכן כי היה בנו של סופר הקהילה, רבי פנחס שיוביץ, או של פנחס הורוויץ אחר … אך בוודאות לא היה בנו של רבי פנחס נשוא הפוסט.

ענף מעניין נוסף של משפחת הורוויץ הוא צאצאיו של רבי אברהם הלוי הורוויץ ראב"ד קראקא הנזכר, אביו של השו"ב רבי שרגא פייביש הלוי הורוויץ. כאן אנו מוצאים אבחנה מעניינת, כאשר ברשומות האזרחיות לא נרשמו בשם המשפחה HOROWITZ, אלא JUROWITZ או JUROWICZ – אולי כדי להבחין אצל הפקידים בין המשפחות. וגם זה יכול לשמש סימן לצאצאי המשפחות בקראקא כיצד לנסות ולשייך עצמם בין הענפים השונים בתסבוכת …

האם היה בן נוסף לרבי פנחס — רבי נחום הלוי הורוויץ מוורשה ?!?

לאחר פרסום הפוסט, היפנה ידידינו, חוקר היוחסין ר' אליעזר מקובצקי, את תשומת ליבנו למצבה מעניינת בבית העלמין של וורשה, שם נפטר ביום ב' אייר תקפ"ח (1828) רבי נחום הלוי הורוויץ, בהמנוח מ"ו פנחס הלוי איש הרוויץ מקראקא" (!).

וגם כאן צריך בדיקה — האם היה רבי נחום בנו של רבי פנחס נשוא הפוסט, רבי פנחס שיוביץ סופר הקהילה, או בכלל "פנחס" אחר …

יתכן כי רבי נחום הנ"ל הוא "ליב נחום" הורוויץ, יליד תקל"ו (1776) לערך, אשתו רייזל בת אפרים, גרו בקראקא, ומילדיו: (א)  יאכעט, ילידת תקס"ט (1809) לערך, נישאה בקראקא לרבי ירוחם הבלד (HEBALD) בשנת תקפ"ו (1826) , ומהם משפחה בקראקא (ב) מלכה תמרלי, ילידת קראקא תקע"ג (1813).

רייזל, אשתו של "ליב הורוויץ", נפטרה בקראקא בשנת תקע"ו (1816).  היא היתה צעירה מר' ליב בלמעלה מ-10 שנים, ומתאימה להיות אשתו של ר' ליב נחום הנ"ל.  יתכן שלאחר פטירתה עבר ר' ליב נחום לוורשה, ונפטר שם.

עד כאן הסקירה על משפחות הורוויץ בקראקא. ונציין כי זהו רק קצה הקרחון.  ונשמח לקבל מן הקוראים השלמות ותיקונים, בפרט על הדורות המוקדמים, על מנת שנוכל להציג תמונה שלמה ונכונה ככל האפשר. 

לפוסטים קודמים על משפחת הורוויץ: משפחת מהר"ם טיקטין, ענפים במשפחת הורוויץ, פנחס הלוי הורוויץ, בעקבות מצבה בפיוטרקוב.

לפוסטים קודמים על משפחות בקראקא (קרקוב): לייחוסו של שמעון דרנגר, מקרקוב לטיטניק – יעקב בירנבוים (יעקב בירנבאום), רבי רפאל רש"ך – "הדיין המצוין" מקראקא.

 

תגובות והוספות יתקבלו בברכה.
אהבתם את הפוסט ? סמנו, שגם אני אדע. שתפו עם מכריכם, שיהנו גם הם 🙂 

---

 

© כל הזכויות שמורות – ירון פדהצור 2016 

המצטט מהבלוג ו/או מסתמךעליו יציין את שם הבלוג, מחברו, וקישור ישיר לפוסט המקור.