פורטל:אמנות
 פורטל האמנות קטגוריות: יצירות אמנות • אמנים • תולדות האמנות • סגנונות באמנות • סגנונות באדריכלות תחומי האמנות החזותית: ציור • פיסול • רישום • הדפס • מיצב • מיצג • עיצוב • קדרות • אדריכלות • צילום • וידאו ארט תחומי אמנות הבמה: מוזיקה • תיאטרון • משחק • אופרה • בלט • מחול • קולנוע • טלוויזיה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
|
אָמָּנוּת היא שם כולל לתחום בתרבות האנושית בו מבטא האדם רעיונות וחוויות באמצעות שימוש בדמיון, בכישרון ובמיומנויות נרכשות. לרוב, הגדרה רחבה זו מתייחסת לשלל פעילויות שאינן נעשות על פי תבנית פעולה קבועה, מחייבת ומוגדרת מראש, אלא נתונה לשיקול דעתו, פרשנותו ויצירתיותו של האמן, ומתבססת על כישרונו המיוחד. בתחום האמנות נכללים ענפים רבים ומגוונים אשר נתפשים כתוצר וכביטוי של התרבות האנושית. |
|
"דלות החומר" הוא כינויו של סגנון אמנות ישראלי שהתקיים בשנות ה-60, ה-70 וה-80 של המאה ה-20. מאפייניו של סגנון זה כללו שימוש בחומרי יצירה "דלים", ברישול אמנותי, וביחס ביקורתי אל המציאות החברתית ואל המיתוסים של החברה הישראלית. בין האמנים המזוהים עם דלות החומר ניתן למנות את רפי לביא, יאיר גרבוז, מיכל נאמן, תמר גטר, יהודית לוין, נחום טבת, הנרי שלזניאק ואחרים.
סגנון "דלות החומר" נולד מתוך מבט היסטורי–רטרוספקטיבי על האמנות הישראלית. שמו של הסגנון נבע מכותרת תערוכה בשם "דלות החומר כאיכות באמנות הישראלית", שאצרה שרה ברייטברג-סמל, ושהתקיימה במוזיאון תל אביב במרץ 1986. ברייטברג-סמל אצרה את התערוכה כסיכום וכהמשך של התערוכות "אמן–חברה–אמן" (1979) ו"רוח אחרת" (1981) במוזיאון. התזה שהציגה ביקשה להפריד בין האמנות המקומית לבין סגנון האמנות הבינלאומית של אותה עת, על ידי תיאור סוציולוגי–אסתטי של האמנים הישראלים ודרך התייחסותם אל מסורת האמנות האירופית.
קתה קולוויץ (8 ביולי 1867 – 22 באפריל 1945), אמנית הדפסים, ציירת ופסלת גרמניה. יצירתה מביעה בביטוי אישי עז את סבלם של הפועלים וקשי היום בגרמניה בתקופת הרייך השני ובין מלחמות העולם. בעבודותיה ניכרת זיקתה לסוציאליזם ונשבה בהם רוח פציפיסטית. סגנון יצירתה האקספרסיוניסטי קירב אותה אל אמנים כגון אדוארד מונק ואחרים, אולם גם מנעה ממנה הצלחה ציבורית זמן רב. עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 נאלצה קולוויץ להתפטר מהאקדמיה ומתפקידה כראש "כיתת האמן". משנת 1936 לא הורשתה עוד להציג את תמונותיה והן הוסרו מהתערוכות והגלריות שבהן נתלו. היא "זכתה" שאמנותה תוכרז "דגנרטיבית" ואף נחקרה על ידי הגסטאפו בעקבות ראיון שנתנה לעיתון סובייטי.
- 1564 – נולד ויליאם שייקספיר, מחזאי אנגלי
- 1775 – נולד ג'וזף טרנר, צייר אנגלי
- 1857 – נולד רוג'רו ליאונקוואלו, מלחין אופרות איטלקי
- 1891 – נולד סרגיי פרוקופייב, מלחין רוסי
- 1902 – נולד הלדור לכסנס, סופר איסלנדי
- 1928 – נולדה שירלי טמפל, שחקנית קולנוע אמריקאית
- 1936 – נולד רוי אורביסון, זמר אמריקאי
- 1948 – נולדה מירית שם אור – פזמונאית וסופרת ישראלית
- 1954 – נולד מייקל מור, במאי קולנוע וסופר אמריקאי
- 1955 – נולדה ג'ודי דייוויס, שחקנית קולנוע אוסטרלית
- 1959 – נולד יהונתן סגל, שחקן ובמאי ישראלי
בין המבקרים הרבים ב"קברט וולטיר", מועדון אותו הקימו חברי תנועת הדאדא בציריך, היה גם לנין. קבוצת מבקרים נוספת הייתה קבוצת סטודנטים, תלמידיו של קרל יונג, אשר בתום ביקורם "איבחנו" את האמנים כלא-שפויים.
|
|
| צ'רלטון הסטון כמשה בסרט הקולנוע "עשרת הדיברות" מאת ססיל ב. דה-מיל משנת 1956. הסרט מבוסס על סיפורו התנ"כי של משה, תינוק עברי שגדל כנסיך מצרי אשר הופך למנהיג העבדים העבריים במצרים ומוביל ליציאתם לחופשי. הסרט היה מועמד לפרס אוסקר בשש קטגוריות וזכה לבסוף בפרס האוסקר על אפקטים. |
|
אסתטיקה היא ענף של הפילוסופיה העוסק, בין היתר, בשאלות: מהו יופי? מהו ייצוג של יופי? ומהו טבעה של יצירת האמנות? המונח עצמו נוצר בשנת 1750, על ידי הפילוסוף אלכסנדר גוטליב באומגרטן ופירושו ביוונית: "להיות מודע". אסתטיקנים רבים ראו את הצורך במתן הגדרה של האמנויות השונות ובחלוקתן בהתאם לאופיו השונה של כל מדיום ומדיום. ביוון העתיקה, למשל, הייתה נהוגה חלוקה בין אמנויות שנתפשו כמחקות וכבעלות אופי מימטי, אמנויות שנתפשו כמשמרות אובייקטים כגון שימור הגוף בגימנסיון, ואמנויות היוצרות אובייקטים. לעומת זאת, בתקופת ימי הביניים הייתה נהוגה חלוקה בין שבע "האמנויות החופשיות", שכללו אריתמטיקה, גאומטריה, אסטרונומיה, מוזיקה, לוגיקה, רטוריקה ודקדוק, לבין "אמנויות מכניות" כגון חקלאות ונפחות, לצד ציור ופיסול. |
 |
חיבור אסתטי נבחר "מיתולוגיות" (1957) הוא ספר מאת מבקר הספרות הצרפתי רולאן בארת. בספר זה מגדיר בארת את השפה הסמיוטית כמערכת מיתולוגית ומבקש להראות כיצד הופכים הסימנים למיתוסים. וכיצד החברה משתמשת בסימנים, ומציגה את משמעותם כטבעית לחלוטין, על מנת להצדיק מערכות אידאולוגיות, כגון זו של קהל אוהדים.
|
תולדות האמנות הוא תחום הדן בהיסטוריה של האמנות החזותית. על אף שהוא משיק בנקודות רבות לתחום הפילוסופיה והאסתטיקה, אין הגדרת טבעה של "האמנות" מהווה את תחום העיסוק המרכזי שלו. התחום של תולדות האמנות מנסה לסווג שינויים ותקופות באמנות במשך הזמן; וכן להבין טוב יותר כיצד מעצבת האמנות וכיצד היא מעוצבת על ידי החברה והתרבות.
ההיסטוריון האיטלקי ג'ורג'ו ואזארי נתפש כאבי תחום תולדות האמנות. עבודתו המרכזית של ואזארי הייתה חיבור בשם "חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר" ובו תיאר את הביוגרפיה של אמנים בני תקופתו. הספר פורסם בשנת 1550 ומהדורה שנייה שלו יצאה בשנת 1568. התחום בצורתו המודרנית, כמחקר היסטורי שיטתי, החל להתפתח במאה ה-18 בידי חוקרים כגון יוהאן יואכים וינקלמן ויוהאן גוטפריד הרדר, אולם היה זה יעקב בורקהרדט אשר השווה בין הכתיבה אודות האמנות לכתיבת ההיסטוריונים. בורקהרדט תיאר את האמנות מתוך הקשרה ההיסטורי, כמבטאת בעלת קול ייחודי של 'רוח התקופה'.
    |
|
     .jpg) |
|
  |
|
|
סגנונות בתולדות האדריכלות
|
סוגי אדריכלות וסגנונות מקומיים נוספים
|
קטגוריות: חוקרי תולדות האמנות | מבקרי אמנות | אוצרים | אספני אמנות
 .jpg)  |
היסטוריונים וחוקרי אמנות: |
היסטוריונים ישראלים בתחום תולדות האמנות: |
+
פיסול ישראלי הוא שם כולל ליצירות פיסול שנוצרו בארץ ישראל החל משנת 1906, שנת ייסוד "בצלאל". תהליך התגבשותו של הפיסול הישראלי לווה בהשפעה מתמדת של האמנות הבינלאומית. בראשית ימיה של האמנות הישראלית עלו לארץ ישראל מרבית הפסלים המרכזיים, ואמנותם היוותה סינתזה של השפעת הפיסול האירופי עם האופן שבו עוצבה התודעה הלאומית והאמנותית בארץ ישראל ואחר כך במדינת ישראל.
השאיפה ליצירת סגנון פיסול מקומי מובהק החלה להתפתח בסוף שנות השלושים של המאה ה-20, עם יצירת הפיסול ה"כנעני", בו שולבה השפעת האמנות האירופית עם מוטיבים הלקוחים מאמנות המזרח ובעיקר ממסופוטמיה. מוטיבים אלו נוסחו במונחים לאומיים, וביקשו להציג את הקשר שבין הציונות לבין אדמת המולדת. למרות שאיפתו של הפיסול המופשט של תנועת "אופקים חדשים", שצמח בישראל במחצית המאה, להציג פיסול בעל שפה אוניברסלית, הכילה אמנותם מאפיינים רבים של התפיסה ה"כנענית" הקודמת. במהלך שנות השבעים חדרו לפיסול ולאמנות הישראלית צורות ביטוי חדשות, בהשפעת האמנות המושגית הבינלאומית. טכניקות אלו שינו באופן מהותי את הגדרתו של הפיסול. בנוסף, איפשרו טכניקות אלה גם ביטויי מחאה פוליטייים וחברתיים, שהוצנעו עד אז בפיסול הישראלי.
פסלים ישראלים מרכזיים: יעקב אגם - מיכה אולמן - אברהם אופק - חנה אורלוף - נפתלי בזם - זאב בן-צבי - גדעון גכטמן - דרורה דומיני - יצחק דנציגר - נחום טבת - בתיה לישנסקי - סיגלית לנדאו - אברהם מלניקוב - דב פייגין - דוד פלומבו - משה ציפר - מנשה קדישמן - דני קרוון - נתן רפופורט - יחיאל שמי בוריס ש"ץ - יגאל תומרקין
אדריכלות ישראלית היא כינוי לסגנונות הבנייה שהתפתחו בארץ ישראל החל משנת 1878 שבה החלה העלייה הראשונה ועד היום. אדריכלות זו מושפעת מסגנונות אדריכליים שהיו נפוצים בארץ לפני בוא העולים דוגמת מאדריכלות איסלאמית, אדריכלות טמפלרית, אך בעיקר מהשפעותיה של האדריכלות האירופית.
החל משנות העשרים של המאה ה-20 של המאה ה-20 החלו להיבנות בארץ ישראל מבנים רבים בהשפעת האדריכלות המודרנית. "הסגנון האקלקטי", והחל משנות השלושים בעיקר "הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל", ייצגו את סגנון הבנייה המרכזי עד לשנות החמישים של המאה.
לאחר מלחמת ששת הימים והרחבת הגבולות המשמעותית שבאה עמו, השתנתה מגמת הבנייה המודרניסטית בעקבות שינוי כלכלי וחברתי, אשר לוותה, לעיתים, בנטייה לפאר "נובו-רישי". התוצאה הובילה לבנייה פרטית נרחבת בפרברי הערים, אשר כללה מבנים ראוותניים, בניגוד לקנה המידה הצנוע אשר היה נהוג בשנים שלפני כן. ברוח אדריכלות הפוסט מודרניסטית שולבו בבנייה אלמנטים מיובאים כגון גגות רעפים שווייצרים, עמודים "קורניתיים", חלונות קשתיים לצד קורות בטון חשוף, טיח שפריץ ליד אריחי אבן מודבקים וכו'. בתחילת שנות השמונים התרחבה התופעה, הרחבת השכונות הפכה לממוסדת וקיבלה את הכינוי "בנה ביתך". שנות ה-80 וה-90 היו המשך ישיר לאותה תקופה, כאשר ברוח ההפרטה, חל פיחות במעמדה השרירותי של המדינה. התוצאה הייתה פיתוח מואץ והקטנה ניכרת של השטחים הפתוחים.
 |
להרחבה ראו: פורטל אדריכלות |
- סגנונות בנייה בארץ ישראל: אדריכלות טמפלרית - סגנון אקלקטי - הסגנון הבינלאומי - ברוטליזם
- ערכים בנושא תכנון ובנייה בישראל: חוק התכנון והבנייה - תקנות התכנון והבנייה - תכנון ובנייה בישראל - תוכנית גדס - תוכנית שרון - תמ"א 35 - תוכנית ספדיה - בנה ביתך
- אדריכלים ישראלים: צבי הקר - אברהם יסקי - רם כרמי - יהודה מגידוביץ' - משה ספדיה - ריכרד קאופמן - זאב ויעקב רכטר - אריה שרון
הקולנוע הישראלי כתעשייה התפתח החל משנות החמישים של המאה ה-20, אף כי יהודים ציוניים רבים עסקו בקולנוע בארץ ישראל כבר עשרות שנים לפני קום המדינה. תעשיית הקולנוע ייצרה במהלך שנותיה מאות סרטים במגוון סגנונות וז'אנרים, ביניהם סרטי דרמה, קומדיות, סרטים תיעודיים וסרטים קצרים באיכות מוכרת ומוערכת בעולם. התעשייה עצמה ידעה עליות וירידות, אך במשך שנים רבות, ובמיוחד כיום, ידע הקולנוע הישראלי למשוך מאות אלפי צופים לבתי הקולנוע ולייצג את ישראל בכבוד בתחרויות ובפסטיבלים ברחבי העולם.
תעשיית הקולנוע הישראלי מתאפיינת בהצגת השונה, בזכות הרב-תרבותיות של ישראל. במהלך השנים התייחסו ל"אחר" במספר דרכים. בסרטי הבורקס של שנות ה-60 וה-70, לדוגמה, התייחסו בלעג ובזלזול בצורת השווה, ובמהלך השנים החלו להתייחס ל"אחר" כאחר ולא בצורת השווה ולגלוג.
|
להרחבה ראו: פורטל הקולנוע הישראלי |
- קטגוריות עיקריות: סרטים ישראלים - שחקני קולנוע וטלוויזיה ישראלים - במאי קולנוע ישראלים - צלמי קולנוע ישראלים - תסריטאי קולנוע ישראלים
אמנות יהודית הוא מונח רחב המתייחס אל מגוון של תופעות אמנותיות שונות הקשורות לדת ולתרבות היהודית. למרות הנטייה הפופולרית לצייר את האמנות היהודית כמתנזרת מיצירת אמנות, ברוח האיסור מ"עשרת הדיברות" על יצירת פסל ומסכה, הרי שעיסוק בסמלים ובאיקונוגרפיה יהודית מוכרים כבר מן ההעת העתיקה. המחקר הארכאולוגי גילה שפע של ייצוגים אמנותיים כבר התקופה הביזנטית בארץ ישראל שנתגלו בפסיפסים ופרסקאות בעיקר בבתי כנסת ובבתי מידות. בייצוגים אלו מופיע ייצוג חזותי של ספורי התנ"ך לצד דימויים הלקוחים ממסורת העיטור של אותה עת, מסורת שהייתה משותפת לעיטורים של בני דתות שונות כגון דימוי של גלגל המזלות או דימויי צמחים וחיות.
החל מן המאה ה-19 הושם משקל רב על מעבר מיצירת חפצי אמנות שימושית ("יודאיקה") לסוגות אמנות כגון ציור או פיסול. אמנים יהודים רבים הוכשרו בבתי ספר אירופים לאמנות ויצירתם שיקפה את מגמות האמנות בת זמנם. יחד עם זאת ניתן למצוא בעבודותיהם את הביטוי ללאומיות יהודית. החל מן המאה ה-20 מופיעים גם ביטויים של איקונוגרפיה ציונית.
אמנים יהודים בולטים: מוריץ דניאל אופנהיים - לסר אורי - מרק אנטוקולסקי - מאוריצי גוטליב - יוזף ישראלס - מקס ליברמן - רוי ליכטנשטיין - ז'אק ליפשיץ - פליקס נוסבאום - חיים סוטין - שרלוטה סלומון - מארק רותקו - מאן ריי - מארק שאגאל
כאן תמצאו רשימה של מבחר ספרים בנושא אמנות, המסודרים על פי סדר כרונולוגי:
.jpg)
|
|
|
|
|
|
.jpg)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
.jpg)
|
|
|
|
.jpg)
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מוזיאונים לפי נושא: מוזיאונים לאמנות - מוזיאונים לאדריכלות - מוזיאוני עיצוב - מוזיאונים לארכאולוגיה |
  |
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום האמנות. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים. ראו גם רשימה מקבילה בתחום האדריכלות.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום האמנות שרק מחכים שירחיבו אותם.
- הוסיפו תמונות לערכים. רשימת תמונות מבוקשת אפשר למצוא בדף בקשת תמונות ואיורים.
- יש לנו מה לתרום לוויקיפדיות בשפות זרות. תרגמו מעברית ערכים על אמנות ישראלית ועולמית שמופיעים אצלנו אבל לא בשום ויקיפדיה אחרת:
כל המאמרים ללא קישור בינוויקי: אמנות ישראלית | אמנות עולמית
מצאו ערכים לשיפור בנושא אמנות: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)
| פורטל מומלץ | |