פול קרוגמן כתב היום טור שבו לעג לאלו שהיו משוכנעים ב-2010 שמדיניות הבנק המרכזי של ארצות הברית מובילה לאינפלציה איומה ונוראה. קרוגמן וכלכלנים רבים אחרים שחשבו כמוהו (וגם בלוגרים זניחים, כמו הבלוגר כותב שורות אלו) ניבאו מראש שתחזיות האינפלציה הגבוהה מופרכות לגמרי. בצדק קרוגמן תוהה מדוע אף אחד מאלו שצעקו ומחו אז כנגד מדיניות הדפסת הכסף של ברננקי מחשש שתמיט שואה על ערך הדולר, לא מודה שטעה אל מול נתוני האינפלציה הנמוכים מאז. מדוע הם לא מסוגלים להודות בטעות ולהבין שמשהו משובש לחלוטין באופן שבו הם מבינים כלכלה. בסוף הטור שלו קרוגמן מוצא פתרון לשאלה בכך שמקשר את עקשנותם של בני הפלוגתא שלו לדעה הקדומה הימנית שלהם שמעוורת אותם למציאות.
אבל כמובן שבניגוד לקרוגמן, וכתוצאה מנסיוננו העשיר במזרח התיכון, אנו יודעים שלא רק הימין מסוגל לטעות ולהיצמד בעקשנות לטעויותיו. גם השמאל מסוגל. ועוד איך. גם בנושאים כלכליים וגם בנושאים מדיניים וביטחוניים.
האם אפשר לשרטט איזשהו כלל גס, מתי הימין צפוי לטעות ומתי השמאל צפוי לטעות? נראה לי שאפשר.
אני חושב שהימין טועה בהבנת דברים מודרניים, כי חשיבתו שמרנית ומבוססת על העולם כפי שהיה פעם, ואילו השמאל טועה בהבנת דברים טרום מודרניים, כי חשיבתו חדשה ומבוססת על תפיסה חדשה ומתקדמת של העולם. כך למשל השמאל שוגה לחלוטין בהבנת המזרח התיכון ואנשיו, כי המזרח התיכון לא עבר תהליכים של מודרנה, ולכן לשמאל אין כלים להבין אותו. מצד שני, הימין שוגה בהבנת מדיניות מוניטרית בת זמננו, כי היא דבר מודרני ביותר.
תמריץ 
מה יקרה אחרי הבחירות הבאות אם הרפובליקאים יעלו לשלטון? אולי השמאל עסוק בפופליטיקלי קורקט וסובלנות ולכן לא יכול להבין חברות פרימיטיביות?
זו חלוקה מעניינת מאד. נראה שההגדרה של השמאל והימין בנויות בתוך אי ההבנה או ההבנה, כמו להגיד שחתול רואה טוב בלילה כי יש לו ראיה טובה בלילה. אם אתה שמרן אתה מתקשה לעכל רעיונות חדשים. האם הרעיון של להדפיס כסף בלי אינפלציה הוא חסר תקדים?
אני לא יכול להיות שמאלני וחסר סובלנות כי זו בהגדרה של שמאלני למרות שרבים מהם מאד לא סובלנים.
אהבתיאהבתי
תמריץ , תודה על הפוסט . כדאי היה אולי שתגדיר תחילה – מהו שמאל ? מהו ימין ? ואחר כך מזה תגזור אבחנות לגבי טעויות פרוספקטיביות . הנה :
הימין רואה באדם אמצעי למטרות גדולות : דת , אדמה , קדושה , לאום , דגל , מדינה , מימסד וכו…. ואילו השמאל – רואה באדם גופא התכלית ( השמאל המודרני אוניברסלי , לא המשטרי מרקסיסטי ) .
כל זה כמובן ברמה העיונית מושגית , אבחנה עיונית טהורה . אין לי זמן כרגע , אבל אולי זה יגרום לך לעשות מחדש החשבון . למשל : האדם של השמאל – הוא כאן ועכשיו !! האידיאות של הימין מרחפות תדיר – אין להן עבר , הווה , עתיד . תודה
אהבתיאהבתי
ההגדרה שלי אחרת אף שאולי מובילה לאותו מקום: הימין מוכן לקבל אי שוויון והשמאל אינו מוכן לקבלו. כל הרעיון של לאום מבוסס על כך שיש כאלו שהם בקבוצה שלנו ושווים יותר וכאלו שלא ושווים פחות. לכן זהו רעיון שקוסם לימין.
אהבתיאהבתי
חלק מהמועמדים הרפובליקנים מהווים איום חמור לכלכלה בשל סלידתם ממדפסת הכסף.
כפי שכתבתי בתגובה אחרת, לדעתי החלוקה בין ימין ושמאל נקבעת על פי השאלה האם יש נכונות לקבל אי שוויון. חוסר סובלנות מבטא חוסר שוויון ולכן נתפס כימני. אבל אפשר להיות שמאלן חסר סובלנות לגזענים.
אהבתיאהבתי
חלוקה מעניינת.
עם זאת, ניתן להיות:
ימין כלכלי ושמאל מדיני (כמו ציפי לבני ועמרי שרון).
ימין מדיני ושמאל כלכלי (כמו כחלון, ש"ס וחלק מהחרדים האשכנזים).
כך שנושא השיוויון יכול לבוא ביטוי בצורה מורכבת יותר. למשל ש"סניק שמרגיש הזדהות רבה עם עם ישראל והוא רוצה מדיניות כלכלית חברתית מרחיבה וקצבאות רבות, אבל הוא לא מוכן ששקל ילך לערבים.
לכן שיויון כקו החלוקה בין ימין לשמאל הוא לא מספיק.
אהבתיאהבתי
הש"סניק שאתה מתאר הוא ימני מאוד בעיניי.. הוא רוצה שהקבוצה שלו תקבל והקבוצה האחרת לא. תמיכה בקצבאות נתפסת כשמאלנית כי היא קשורה ליצירת שוויון בין עשירים לעניים. תמיכה בקצבאות שהיעד שלהן אינו שוויון אלא העדפת הקבוצה שלך אינה באה מתוך שמאלנות אלא להיפך.
נדיר למצוא חרדי ששמאלני כלכלית בדרך שבה שלי יחימוביץ שמאלנית. הרעיון של תיעוב התעשרות ופערי עשירים ועניים הוא זר לחרדים כי הוא רעיון חדש שאינו במסורת. לפי ההשקפה המסורתית, העשיר צריך לתת צדקה אבל קיומו טבעי.
לגבי כחלון הוא זקוק לפוסט נפרד, אבל נראה לי גם שאינו בדיוק מישהו שמתחרפן מלראות חוסר שוויון. הוא רוצה ברפורמות שיקלו על החיים פה אבל לא חי ונושם את מדד הג'יני.
אהבתיאהבתי
אתה צודק שנדיר למצוא חרדי שמאלני כמו שלי יחימוביץ'. גם נדיר למצוא דתי שמאלני כמוה. הצדקה היהודית מבוססת על "ואהבת לרעך כמוך" ו"רעך" זה בעיקר יהודים.
אבל לא התמודדת עם הימין הכלכלי שהוא גם שמאל מדיני (ציפי לבני).
אהבתיאהבתי
תופעת ימין כלכלי ושמאל מדיני היא יחסית לא שכיחה. ובאמת הרי אפילו ציפי לבני נאלצה לקחת את עמיר פרץ לשורותיה ולא הרכיבה רשימה על טהרת הקפיטליזם. דבר נוסף ניתן לומר שציפי לבני, כמו יאיר לפיד שלכאורה גם תומך בפתרון שמאלני, הם אנשי מרכז שיותר עסוקים בניסיון ליצור סיטואציה של "בוא ניפרד ונעיף את הפלסטינים מהעיניים שלנו כדי שלא תהיה מדינה דו לאומית", מאשר בחרדה מהשחתת הכיבוש.
אהבתיאהבתי
הימין אומנם שמרן אבל הוא מוכן להלחם. השמאלני נוטה לשמר יחסים במצב של פשרה. הקיצוניות של הימני מביאה לחידושים. כך שלמעשה אי אפשר לומר שהימין מכשול בדרך לחידושים, הוא אולי מתקשה אבל הוא לא מונע אותם, הוא בעקיפין עשוי לעודד אותם.
אהבתיאהבתי
זה נכון. הימין מוכן להילחם ולחולל שינויים דרמטיים על ידי כיבוש שטחים, התעמתות עם אויבים וכו'. השינויים שיתחוללו בשל הכיבוש והמלחמה יהיו חדשים, אבל עצם ניהול העולם על ידי כיבושים ומלחמות הוא דבר ישן ושיטה ישנה מימים ימימה, ולכן דבר זה מוצא חן בעיני הימין.
אהבתיאהבתי
עכשיו ההסתכלות שלך פשטנית עד כדי גיחוך.
כאילו שאדם ימני לא יכול להיות חושב או ממציא או זוכה פרס נובל וכאילו שימין זה כיבוש והתעמתות (בממוצע).
אז איך אתה מסביר למשל שיהודים במהלך הדורות הצליחו מעבר לשיעורם באוכלוסיה אפילו שהם היו מסורתיים ו"ימניים"?
ואיך האידאות של השמאל על שיויון הובילו למשטרים אפלים כדוגמת המשטרים הקומוניסטים? הרי שיויון לא מאפשר שלטון טוטאליטרי של אדם על חברו?
לומר שקו הגבול בין ימין לשמאל מתחיל בנוגע ביחס לשיוויון היא ישר בחירה להסתכל על הגבול מהצד הסוציאל-דמוקרטי, קרי מהצד השמאלי (הסוציאל-דמוקרטיה היא חלק מהשמאל ולא כולו).
ההבדל בין ימין ושמאל הוא בנקודת ההסתכלות על מהות האדם והחברה. השמאל מאמין שכל אדם הוא "אדם טוב חלק ונקי" ורק אם ניתן לו את התנאים המתאימים הכל יפרח וילבב. מכאן צמחו האידאות הסוציאל-דמוקרטיות היפות כדוגמת הקיבוץ, אבל גם משטרי הרצח הקומוניסטים, כי הרי מישהו צריך לנהל עבור כולם את חלוקת המשאבים בשביל שיהיה פה פורח ומלבב.
הימין מחזיק בתפיסה יותר מחמירה (ויש שיאמרו יותר ריאלית) לגבי מהות האדם והחברה. הוא חושב שבאדם יש גם חלקים רעים או שלפחות החיים מובילים למקומות שבהם לא הכל "פורח ומלבב", ולכן צריך גם גדרות ומחסומים ולא רק "פרחים בקנה". הימין גם חושב שהאדם אינו מנותק מן החברה ושהאדם הוא "חיה חברתית". לכן הוגים שמרנים תמכו במשטרים מלוכניים על-אף שהם היו טוטאליטרים, מתוך תפיסה של שמירה על הסדר הציבורי וחיי אדם, והעדפת התקדמות איטית ומדודה על-פני מהפכות ששוטפות את חיי הציבור אבל חוזרות כלעומת שבאו.
וכאן מגיע ההבדל בין כלכלה למדינאות:
בנוגע לכלכלה:
הימין העדיף את ערך החירות על-פני ערך השיויון, והשמאל להפך (שניהם ערכים פרי המהפכה הצרפתית). השמאל העדיף שיויון כי לתפיסתו אם הכל יהיה שווה אז לכולם יהיה נפלא. הימין חושב שגם אם תדחוף לשיכור כסף הוא לא יקנה בזה מחברות לילדים שלו אלא אלכוהול נוסף ולכן עדיף שהוא לא יתקרב לחצר שלך ("חירות").
בנוגע למדינה:
בגלל שהימין מאמין שהאדם הוא חיה חברתית אז המדינה והלאום וקבוצת הייחוס מקבלת מעמד משמעותי וצריך לדאוג קודם לה ואחר-כך לקבוצות אחרות. השמאל לעומת זאת חושב שהאדם במרכז ולא הקולקטיב וכיון שכולם רק בני אדם ולא קולקטיבים אז בעצם בכלל אין אינטרסים לאומיים ואין צורך בהם ואם רק "נרצה ונאמין" אז "עוד יבוא שלום עלינו ועל כל העולם". לכן הימין העדיף גדרות ומחסומים ("בטחון") והשמאל העדיף "שלום עולמי".
***
אני אישית מעדיף אישים כמו אברהם לינקולן או מנחם בגין (כל אחד לעמו שלו ובהקשר ההיסטורי שלו). לינקולן היה גם רפובליקני, גם לאומי מאוד, עם המון נאמנות לעמו ואם זאת הבין את חוסר הצדק במצבם של השחורים ולכן פעל לשחרורם. בגין היה מסורתי מאוד, נאמן לעמו, מאמין בשוק חופשי (הוא הוביל מהלכים של ליבריזציה במשק הסוציאליסטי דאז) אבל גם מחובר מאוד לשכבות החלשות ולשיפור מצבם. ובל נשכח את הסכם השלום.
ולא לחינם נאמר "רק הליכוד יביא שלום", וזאת משתי סיבות:
1. הוא הרבה יותר מחובר לשכבות העם – אלה שהשמאל מדבר עליהם אבל בפועל מטפל בתושבי "שיכון העובדים צהלה" בת"א. ולכן הליכוד יכול יותר להצליח בהעברת מהלכים לאומיים.
2. הימין מחזיק בתפיסה ריאלית יותר של הסכסוך ולכן הסיכוי שהוא יחתום על הסכם שאכן מוביל לשלום גבוהה בהרבה מכל הסכם שיחתם בידי חולמי חלומות על מזרח תיכון חדש (ובגרסתו החדשה: מזרח תיכון דעא"ש)
אהבתיאהבתי
גילוי נאות: אני לא מצביע של הליכוד !!
אהבתיאהבתי
יאיר, לא אמרתי שאדם ימני לא יכול לחולל חידושים עצומים.. אבל מבחינת סדרי החברה המועדפים עליו, בדרך כלל ימני ייטה לתמוך בסדרים ישנים יותר. ישראל אומן חידש רבות בכלכלה, אבל רוב הסיכויים שמתנגד לנישואים חד מיניים למשל.
הטענה שלך שהשמאל מעמיד את האדם במרכז לעומת הקולקטיב היא לא בדיוק ברורה מאליה. הרי החברה הסובייטית הייתה סופר קולקטיבית וכנ"ל בקיבוצים וכו'. מנגד, הליברטריאנים הם הכי ימנים והכי מעמידים את האדם הפרטי במרכז. איין ראנד שמאלנית או ימנית?
לעומת זאת, אני באמת מפקפק האם אפשר להגיד שסטאלין היה שמאלן באותה צורה שאפשר להגיד על זהבה גלאון שהיא שמאלנית. כל הקומוניסטים הברוטליים ההם – ספק אם יכולים להיחשב שמאלנים במובן של שמאלני זמננו בעולם המערבי. סטאלין חי בעולם מאוד היררכי, רק שהאצולה והצאר כבר לא היו בראש העולם ההיררכי הזה בעיניו, אלא הוא עצמו עמד בראש יחד עם חברי המפלגה הקומוניסטית. זהבה גלאון, לעומת זאת, חיה בעולם שאין בו היררכיות, ושהיררכיות בו הם דבר מתועב כי כולם שווים.
אהבתיאהבתי
תנוח דעתך. ברור שהצבעת לבנט 🙂
אהבתיאהבתי
אני מסכים שתפיסת האדם כלוח חלק היא גישה מאוד שמאלנית, אבל נראה לי שהיא נובעת מכך שלתפוס את האדם כמישהו שנולד לגורל מסוים זה דבר שמשמעותו היררכיה, כי הרי ייתכן שא' נולד לגורל מוצלח יותר מב', או שלבנים נולדו להיות יותר מוכשרים משחורים. וזו תועבה עצומה עבור שמאלן לחשוב כך.
אהבתיאהבתי
אולי הנובל זה לא קנה מידה לשמאל וימין כי הנובל לא משקף פיתוח אלא גילוי. ונובל לספרות או לשלום מסתבר שזו יצירה מפוקפקת. כמעט כל הנובל של הערבים והמוסלמים הוא בספרות (או שלום) ולא במדעים מדויקים. יחסית למספרם הם זכו באותו מיספר נובל כמו אוניברסיטה אירופאית בינונית. האם זה אומר שמוסלמים וערבים ימנים?
אתה מניח שמכיון שימני הוא בהגדרה שמרן הסכוי שהוא יקח סיכון כלכלי קטן יותר ולכן לא יחדש. התמריץ שלו יהיה אידיולוגי ולא כלכלי. הימנים בארה"ב הם עשירים יותר לכן אפשר להניח שהם בעלי יוזמה, אלא ששם רוב העושר הוא בירושה. סביר יותר שאדם יגדיר את עצמו כשמאלני מכיון שהוא לא מרגיש מוכשר דיו להתנשא מעל האחרים, אבל רוב ההשכלה הרוחנית הגבוהה שלנו היא של שמאלנים נפוחים. האם רוב מפתחי ההי טק ימניים?
ההגדרות שלך די מדויקות, התאור שלך של הימניים די קולע והולם אותי. אני מתחיל להרגיש כאילו אני אצל קוראת בקפה.
קאובוי אחד ישב בבר כשנגשה אליו בחורה ושאלה: אתה קאובוי?
ובכן, הוא ענה, אני קם בבוקר ועובד עם הפרות, בצהרים אני עובד עם הפרות ובערב אני עובד עם הפרות. אני מניח שאני קאובוי.
אני, אמרה הבחורה, לסבית, בבוקר אני חושבת על נשים, בצהרים אני חושבת על נשים ובערב אני חושבת על נשים. והסתלקה.
זוג תירים ניגש לקאובוי ושאל: אתה קאובוי?
ובכן, עונה הקאובוי, עד עכשיו היתי בטוח שאני קאובוי, כעת השתכנעתי שאני לסבית.
אהבתיאהבתי
הבדיחה מצחיקה 🙂
לא אמרתי שימניים לא לוקחים סיכונים בחיים (אף שיש פסיכולוגים שמעלים תיאוריה כזו). אמרתי שהם לא ייקחו סיכונים מסוג חדש, אלא מסוג ישן. למשל, הם לא ייצאו אולי לעזור לאפריקנים להתמודד עם האבולה, כי זה סוג חדש של סיכון – לסכן עצמך למען בני תרבויות אחרות רחוקות, דבר שלא היה מקובל לעשות בימים עברו. אבל הם יכולים לצאת למסע ציד מסוכן באפריקה, כי ציד זו פרקטיקה ישנה נושנה.
אהבתיאהבתי
אז רוב האסטרונאוטים שמאלנים. על פי זה רוב המקצועות החדישים יאוישו על ידי שמאלנים. האם זה גם עובד הפוך? ככל שהמקצוע שמרני יותר כך הסיכוי שבעליו הוא ימני? רוב ההסטוריונים ימנים? נהגי משאיות, רפתנים, חקלאים. לא זה לא עובד כי בסופו של דבר רוב הפרקטיקות מתישנות. רוב מהנדסי המחשבים שהכרתי היו אם אינני טועה דווקא ימנים. צריך לשאול במשרד הפטנטים מה החלוקה הפוליטית של הממציאים. הבעיה היא שההגדרה די כופה את עצמה. שמרן וימני זה אותו דבר לכן סביר ששמרן לא יחפז לחידושים. המסקנות שלך בעלות משמעות מרחיקת לכת כי ברגע שאדם יגדיר עצמו כימני פרושו שהוא בעל פחות דמיון יצירתי. אני אגיס לעבודה שדורשת דמיון יצירתי בעיקר שמאלנים, אתחתן עם ימנית אבל סטוץ רק עם שמאלנית.
אהבתיאהבתי
אני מדבר על חידושים חברתיים.. לא טכנולוגיים. אסטרונאוט זה חידוש טכנולוגי אבל לא חידוש חברתי. אנשים שיוצאים למסעות מטעם האומה שלהם זה דבר עתיק מאוד, אף אם היכולת הטכנולוגית להרחיק לחלל היא חדשה.
אנשים שבונים מכונות זה דבר ישן מאוד, גם אם הטכנולוגיה שבה משתמשים מהנדסי תוכנה לשם כך היא חדשה. אתן לך דוגמה יותר רלוונטית: להיות כהן דת, מקצוע שמשויך מאוד לאמונות עתיקות, זה דבר שמתאים יותר לימניים. להיות פסיכולוג, מקצוע שכמעט לא היה מסוגו בעבר, זה דבר שמתאים יותר לשמאלנים.
אהבתיאהבתי
נכון שהחברה הסובייטית הייתה סופר קולקטיבית אבל היסטורית ומעשית היא בשר מבשרה של השמאל. אבל כך קורה לרעיונות שנלקחים עד הסוף ללא מגבלות – הם גוברים על יוצרם. גם המהפכה הצרפתית באה ממקום אידאולוגי של שיוויון אבל בסופו של דבר הורידו לכולם את הראש בגליוטינה באופן שווה.
סטאלין אינו שמאלן כמו זהבה גלאון אבל היסטורית ומעשית השמאל הישראלי תמך בו במשך תקופה ארוכה. אז לא קראו לשמאל מר"צ אבל המייסדים של מר"צ כמו מפ"מ בהחלט תמכו ב"אבא יוסף". השמאל עבר מטמורפזה חיצונית אבל השורשים נשארו כמקודם.
באירופה זה עוד יותר בולט. הירוקים הם למעשה אדומים לשעבר. כל תומכי הקומוניזם, האנרכיסטים הלוחמים ושאר חבריהם עברו להיות ירוקים [ואולי זאת גם הסיבה שאגד עברה מאוטובוסים אדומים לירוקים – בימים שהרעיון הסוציאליסטי עוד שלט בקופראטיב].
דווקא הימין בישראל הוא "חסר שורשים" יחסית לשמאל. כנראה בגלל שהימין האירופאי זוהה עם אימי המלחמה והשואה ובגלל שהקמת המדינה חייבה התגייסות ממלכתית שזוהתה כסוציליסטית ולא בורגנית.
בוודאי היו גורמים שקיימו קשרים רעיוניים עם הימין האירופאי אבל למיטב ידיעתי מקימי הימין בישראל לא ינקו מהימין האירופאי – לא הרוויזיוניסטים (תנועת החרות) ולא המזרחי (ציונות דתית). כיום יש חוגים שמנסים לחדש את הקשרים אבל זה לכיון האמריקאי, קרי עם יותר נופך כלכלי מאשר מדיני.
אהבתיאהבתי
הנושא של חקלאות הוא מעניין. בעיקרון הייתי מצפה שחקלאים יהיו ימניים כי הם מבטאים קשר שורשי לאדמה שמאפיין תרבויות עתיקות. בארץ נוסף טוויסט מעניין. העם היהודי לדורותיו לא עסק בחקלאות, ולכן אלו שחוללו מהפכה והחלו בעבודה החקלאית היו אנשי שמאל בקיבוצים. כך שחקלאות יהודית זוהתה עם חידוש ולפיכך עם שמאלנות. אבל זה היה טוויסט היסטורי חד פעמי ולהערכתי ככל שיתקדמו הדורות נראה קשר הדוק יותר בין חקלאות לימניות.
אהבתיאהבתי
זה ניתוח מעניין.
אגב, פעם צפיתי בתוכנית על ייסוד מר"צ והיה מסופר שם על הקושי לשדך בין תנועה קולקטיביסטית כמו מפ"ם לתנועה אינדיבדואליסטית כמו ר"צ, אבל מאז איכשהו הטשטשו ההבדלים.
אהבתיאהבתי
סביר שאנשי דת יהיו ימנים כי הם שמרנים, אבל יש גם Christian left שמתיחסת להשקפה של קבוצות נוצריות מהצד החברתי בעיקר, האם אנשי דת לא אמורים להיות סובלנים ומבינים? (הקתולים אינם נוצרים בעיני הבפטיסטים) האם הביטוי גישה נוצרית איננו שמאלני באופיו?
מעניין יותר:
http://newsbusters.org/blogs/ryan-robertson/2012/08/09/study-social-psychology-left-wing-agenda-king
והנה סקר שמעלה שבתחום הפסיכולוגיה השמאל הוא המלך
אהבתיאהבתי
איך אפשר להגיד ש"השמאל שוגה לחלוטין בהבנת המזרח התיכון ואנשיו, כי המזרח התיכון לא עבר תהליכים של מודרנה" ???
ראש הממשלה הראשון שעשה הסכם שלום עם הערבים הוא מנחם בגין. והוא ממש לא היה שמאלני….. והוא עשה שלום למרות שמצרים לא עברה תהליך של מודרניזציה….
לפי ההיסטוריה, עובדתית, הימין היה הראשון שהסכים לפנות שטחים ולחתום על הסכם עם הערבים (וזאת כשחצי מהמערך לא האמין שזה יחזיק מעמד וזה תרגיל של הערבים…).
והיחידים שפינו יהודים מביתם וישובים יהודים היו ימניים (בגין ושרון).
בסרט תיעודי על מנחם בגין בערוץ 8 בהוט התראיינה בסופו גאולה כהן (שליברמן לידה הוא זהבה גלאון) והיא אמרה:"אני חוששת שההיסטוריה תראה בסוף שהשמאל הוא זה שהביא את ארץ ישראל השלמה והימין הוא זה שפירק אותה".
האם השמאל טועה בטענה שהמשך הסטטוס קוו ביהודה ושומרון יביא אותנו למדינה דו לאומית??? זה ברור כאור השמש שזה מה שיקרה אם הכל ימשיך כמו היום.
האם רבין טעה ביציאה מרצועת עזה? ואם כן, אז למה הימין לא כבש אותה חזרה מאז 1996 שהוא עלה לשלטון והוא שם עד היום???
הממשלה היום היא הימנית ביותר מאז ממשלת בגין ולמרות שחצי מדינה חטפה טילים מעזה אז לא כבשו את עזה. אז מי שוגה פה בדיוק???
אהבתיאהבתי
הנצרות התחילה כסוג של שמאלנות, והתקשתה להתמיד שם.. אני חושב שבדת יש גלישה תמידית ימינה, כי זה מוסד שנשען על שמרנות והיררכיה.
אהבתיאהבתי
אני מודה שהסכם השלום עם מצרים הוא הצלחה, אבל גם לא התגשם באופן שציפו לו חותמיו. אין שלום חם ויש טרור מסיני מפעם לפעם.
בכל אופן, במישור הפלסטיני הגישה של הימין נכונה להתמודדות עם המזרח התיכון. אפשר לשלוט על הפלסטינים בלי לתת להם זכויות דמוקרטיות, כפי שבאף מדינה ערבית אין לפלסטינים זכויות דמוקרטיות. ככה זה עובד במזרח התיכון. בעוד שאם יתנו לפלסטינים טריטוריה, קרוב לוודאי שינצלו אותה לטרור.
מה שהימין לא לוקח בחשבון שצריך להתמודד לא רק עם המזרח התיכון אלא עם מדינות שכן עברו מודרניזציה כמו ארה"ב ואירופה, ושם מאוד לא יאהבו אותנו אם לא ניתן לפלסטינים זכויות. הקושי הגדול של ישראל הוא שהיא צריכה מצד אחד להתמודד עם המזה"ת ומצד שני להתמודד עם המערב שכן עבר מודרניזציה, ובעוד שטקטיקות של הימין מתאימות להתמודדות הראשונה, הטקטיקות של השמאל מתאימות יותר להתמודדות השנייה. ככה אין מנוס מלקבל מדיניות שכל הזמן נקרעת בין מה שמתאים למזרח לבין מה שמתאים למערב.
אהבתיאהבתי
הטיעון לגבי למה לא כובשים את עזה מחדש הוא קלוש מאוד. יש החלטות שאחרי שהתקבלו כמעט בלתי אפשרי לשנות. על זה נאמר:"אבן שטיפש אחד השליך לבאר לא יוציאו מאה חכמים". בכל אופן איני חושב שרבין ופרס היו טיפשים ויש לי כבוד להחלטה שקיבלו בזמנו בעניין עזה אף שההיסטוריה לא היטיבה איתה.
אהבתיאהבתי
ד.- הציעו לך/לנו הגדרות וכלים שנועדו להבהיר ולפשט את התמונה. אתה לא יכול לחפש בקדחנות את יוצאי הדופן. ההגדרות האלו ממש טובות לטעמי.
הטענה שלך שיהיו 2 מדינות דו לאומיות מתבססת על "אם כלום לא ישתנה" יש גישה שמחכה בסבלנות שמשהו ישתנה וזה קורה מול עינינו. אנחנו כבר לא העיקר במה שקורה במזרח התיכון, או שתהיה פה חליפות איסלמית סונית, או ממלכה פרסית או בלגן. כנראה בלגן. העבר לא יחזור ומדינה פלסטינית לא תהיה. הם החמיצו את הרגע. המערכה האחרונה היתה שירת המות של המדינה הפלסטינית.
האם אפשר באופן קבוע להסביר לעולם המודרני שהיריב שלנו פרימיטיבי ולכן אי אפשר לדבר אתו? כנראה נצטרך לחכות עד הבחירות הבאות בארה"ב. זה מה שנתניהו עושה. תמריץ יוצא מתוך הנחה שהעתיד במערב שייך לשמאל.
הסכם השלום עם מצריים הוא הצלחה בשל הנסיבות היוצאות דופן של מצריים.
הנושא שהבחור מעלה פה מזכיר לנו דברים ששכחנו
אהבתיאהבתי
בלוג מעניין זה שהפנית אליו.
יש במערב גם פוליטיקאים שתומכים בכיבוש בידי ישראל, אבל הם במיעוט. הרי גם ג'ורג' בוש הבן, איש ימין אמריקני והכי פרו ישראלי שיש, תבע מישראל ליישם את מפת הדרכים.
אהבתיאהבתי
בדיוק כך, מדינת ישראל רוצה להיות מערבית. אנו חלק ממדינות ה-oecd ולכן אנו לא נוכל לעולם לא לתת להם זכויות. שאר המדינות הערביות שציינת שלא נותנות להן זכויות הן דיקטטורות שלא מנסות להשתייך למערב.
בנוסף, אל תשכח שאנחנו אלה שהחלטנו לתת זכויות מלאות לערביי ישראל (שהם גם פלסטינים).
לכן, בטוח שיבוא היום שהמערב יכריח את ישראל להחליט: סיפוח מלא כולל זכויות או היפרדות טוטאלית.
אהבתיאהבתי
הופה…. עכשיו אנו מגיעים סופסוף לשאלה פילוסופית….
האם הסכם שלום שיחזיק מעמד 25-50 שנה ולאחריו ההסכם ייגמר (נחזור לסטטוס של הפסקת אש בלבד) שווה להיחתם? האם זה שווה את הסיכון?
אהבתיאהבתי
זו טרגדיה. המדיניות שנאלץ לנקוט כדי לרצות את המערב תסכן את ביטחוננו במזרח התיכון, ואילו המדיניות שנאלץ לנקוט כדי להגן על ביטחוננו תסכן את מעמדנו במערב. אין מוצא קל מהשאלה הזו.
כשמעמתים אנשי ימין אינטליגנטיים עם הדילמה הזו, הם חוזים שבגלל ההגירה וההתפשטות המוסלמית, המערב עצמו יאלץ להתמודד בצורה אגרסיבית עם האיסלם ולכן ישנה דרכיו ויהיה בסופו של דבר יותר סלחני כלפינו. אולי.
אהבתיאהבתי
זו שאלה שתלויה בערבויות הביטחוניות הספציפיות. בהסכם עם מצרים פירוז סיני היה נכס כל כך גדול שהצדיק את המחיר לדעתי. אם יום אחד השלום יופר ומצרים תכניס כוחות שריון גדולים לסיני, ישראל תצטרך לתקוף מייד.
יכול להיות שוויתור על הגולן היה מסוכן יותר, אבל כל זה חוכמה בדיעבד. בעבר חשבתי שישראל תצטרך בסופו של דבר לוותר על הגולן, והיום אני חושב שטעיתי.
אהבתיאהבתי
כיום יש כוחות מצרים רבים מאוד בסיני כדי לטפל בארגוני הטרור ששם (כולל תקיפות של מסוקים שם ושריון). כל הכוחות נכנסו בתיאום ואישור של ישראל.
אבל הם יכולים להישאר שם הרבה שנים כי מצרים תמיד תוכל לטעון שיש חובה לנוכחות צבאית תמידית שם כדי לנקות את הטרור (בדומה לטענה שלנו לגבי הגדה המערבית) ואז מה…..? נכריז שהסכם השלום כבר לא בתוקף??
כל הסכם שלום הוא בסך הכל הפסקת אש אשר זמנה תלוי ברצון הטוב של הצדדים.
לגבי רמת הגולן, חאפז אסד פיספס את ההזדמנות שלו לקבלת את הגולן. אם הוא היה נוהג כמו סאדאת ומביע נכונות אמיתית לשלום אז הוא כמעט בוודאות היה גם מקבל את רמת הגולן בסוף שנות השבעים. אך בגלל ענייני כבוד ואגו ערבי הוא ויתר על ההזדמנות.
אהבתיאהבתי
אני לא בקיא בנושא אבל לא נראה לי שמדובר בכוחות שמסכנים את הנגב ומן הסתם יהיה זמן התראה משמעותי עד שיצטבר בסיני כוח כזה.
בכך מובטח שלא תחזור הפתעה של התקפה פתאומית כמו ביום כיפור.
השליטה בסיני הפכה את צה"ל לפגיע כי לא היה אזור חיץ בינו לצבא המצרי.
אהבתיאהבתי
אל רום, אהבתי את ההגדרה
אבל אולי הערה קטנה.
השמאל שואף ל"תקן" את העולם ואת האדם ולהגיע לשיוויון ההבדל שהוא רוצה לעשות זאת בכוח האדם בלבד וללא אמונה בכוחות עליונים. אם ניקח את הגישה לקיצון אז תמיד יהיה מה לתקן ולכן השמאל גם לא נמצא ממש בכאן ובעכשיו והאידאות שלו גם מרחפות תדיר.
הגישה הכללית בתפיסות המערביות המונתאיסטיות הינה שהמטרה אינה בכאן ובעכשיו בשונה מהגישות המזרחיות ( פאר איסט) . בגישה הטאויסטיות למשל האדם גם במרכז אך לא מניחים מראש שהאדם מקולקל .כאשר רוצים לבצע שינוי ינסו לעשות זאת בהמשך ל"טבע" הדברים(והאדם) ולא לפי אידאלים הקיימים מחוץ לעולם.
אהבתיאהבתי
גיא , תודה על התגובה . אכן : לשמאל תמיד יהיה מה לתקן . אבל , מה שהוא יתקן , יתן בעיקרון עדיפות למה שכאן ועכשיו , ולא לאידיאות מרחפות . אנשים סובלים כאן ועכשיו , יותר חשובים מאבנים קדושות ( אם הן בכלל כאילו ) ולכן , מוטב להחזיר שטחים ולכאורה לקבל שלום ( קורבנות מלחמה , קורבנות עימותים , קורבנות של חסך במדיניות רווחה וכו…. ) .
אידיאות מרחפות קשורות אכן לטבעו הטבוע של האדם ( בין אם ימין בין אם שמאל ) . וטבעו הטבוע הוא זה של – יצור תיאולוגי ….. הוא חותר תדיר להויה מטא פיסית , בלתי מושגת . אבל זה כבר סבוך מדי לתגובית אחת . תודה
אהבתיאהבתי
אלרום, תודה על התודה.
מבלי להיכנס לדיון על השמאל-ימין …
ברור שהעניין סבוך אך אנסה בקצרה להגניב טעימה.
אידיאות מרחפות קשורות אכן לטבעו הטבוע של האדם בן התרבות המערבית
(האילסם בתוכו).זה בדיוק העניין וזאת לטעמי הנחת מוצא פילוסופית לא בדוקה שלך מאחר ואתה בן של תרבות זאת. בחלק מתרבויות המזרח האדם
לא חותר תדיר להויה מטא פיסית אלא שואף לחיות בכאן ועכשיו וללא אידאלים שעלולים דווקא להסתיר "חלקי מציאות" ברגע שאדם מנסה לאחוז בהם. לכן בזן-בודהיזם למשל יש את העניין של ה – NO-MIND. האידאלים נחשבים ב MIND.
יתכן אם כך שהחתירה המתמדת להויה מטא פיזית ואי קבלת העולם כפי שהוא גורמת לאיזה חוסר שווי משקל תרבותי באיזורינו.
אהבתיאהבתי
שים לב שלשמאל יש לעתים דאגה גם לעתיד הרחוק במה שקשור לנושאים כמו איכות סביבה, התחממות גלובאלית ועוד. לא בטוח אם ההגדרה הנכונה היא צמצומו לכאן ולעכשיו.
אהבתיאהבתי
אכן גיא , רק אתה במעגל שוטה , מכיוון שתרבויות המזרח האקזוטי , התפתחו למעשה , מאותו דחף להויה מטא פיסית בלתי מושגת . אלא : שהמזרח מכיר באופן כללי בחוסר התוחלת שלה ומנסה לשאוף לשלמות או הארה דרך עיקורה , ובמערב זהו נתון מוכמן בתודעת האדם . אפילו כך , במזרח עצם הכמיהה להארה או דרגה יותר עליונה של שלמות מנטלית , מגלמת גלגול או התגלמות של אותו דחף תיאולוגי .
דווקא המקור שלו הראשוני קמאי שלו , הינו אוניברסלי ותואם את כל המין האנושי ( היריון , לידה , ודחפים אבולוציונים ) אבל כמובן תקצר כאן היריעה . תודה
אהבתיאהבתי
במזרח אין המטרה לרסק את העצמי או לעקרו משום שבהנחת המוצא הוא כלל אינו קיים אלא כמוסכמה חברתית, ( כמו האידאלים)
ואכן, אם התלמיד יחפש חויה מטא פיסית בלתי מושגת אף אחד לא יפריע לו.
זה נקרא אופיה – לעיתים מוליכים את התלמיד בכיוון ההפוך אליו רוצים שיגיע
אחרת איך באמת ילמד אם לא יהיה תחילה שוטה?
http://en.wikipedia.org/wiki/Upaya
והמטרה
כמו שאמר בלייק.
The fool who persists in his folly will become wise.
אהבתיאהבתי
לגיא לעי"ל ,
הוא זה שאני מסביר : איך בכלל הגיעו או הגיע האדם במזרח לתובנות אילו ?מלכתחילה , בגלל התחושה או הדחף , שמשהו לא שלם , לא קוהרנטי , לא מתישב , ביחס שבין המציאות לבין ההויה או הפרספציה של האדם אותה . אותו דחף , מגלם את התיאולוגי שבטבע האדם !!!
סך הכל האדם , אינו רק הדחפים המידייים שלו או ההישרדות הבסיסית שלו . ויהא הוא במזרח , או במערב . ותקצר כאן היריעה , אבל הדברים מובנים !!
לתמריץ ( אם עלי הגבת , לא ברור לי ) :
גם אם השמאל עשוי לדאוג לעינינים שבטווח הארוך , כמו התחממות גלובלית וכו…. אזי הוא מונע מאותה ההגדרה שהגדרתי בדיוק , משמע : בעיה , אדם כתכלית , כאן ועכשיו בעיקרון . אלא : שהפתרון חייב להיות לטווח ארוך , משמע – לוקח עשרות שנים להסתגל לצמצום פליטה של מזהמים לאטמוספירה . לוקח עשרות שנים לפתח אנרגיות ירוקות וכו…..
אתה מבלבל בין הפתרון ויהא הוא אפילו ארוך טווח , לבין הראיה של האדם ו/או הומניזציה/ הומניות כתכלית גופא .
תודה
אהבתיאהבתי
אל רום,
אפשר להמשיך במשחק הנחמד הזה לנצח 🙂 ואני יכול בנקל (לעיתים) להשקיף
על העולם מנקודת מבטך.
במזרח יטענו שהמשהו כן שלם והניגודים לכאורה בין מצב החיפוש למצב השלמות הם כמו קטבים שהם חלקיו של הכדור, רק כשאתה מביט מקוטב אחד
אינך רואה את השני 🙂
האמת שתוכל לראות זאת באמת רק אם "תצא מדעתך" (הנחת המוצא) תרתי משמע :).
אהבתיאהבתי
גיא אני לא חושב שהבנת את דברי אלרום
כיבוש שטח של מישהו אחר הוא דבר שלאחר מלחמת העולם הראשונה וביחוד לאחר מלחמת העולם השניה התקבל בעין לא טובה. נחתמו הסכמים ואמנות ששוללות ביותר את הכיבוש. כל מדינה תשאר בגבולות שלה. הבעיה שלנו היא יוצאת דופן אבל בעולם שופטים אותה בפשטות בתור מדינה דמוקרטית, ישראל, שמנסה לכבוש שטח של מדינה אחרת.
השמאל מאחר והוא סובלני יותר חושב שבמזרח התיכון חלו שינויים ויש מודרנה אלא שהיא שונה מאשר במערב ולכן הטענה שהשמאל מתקשה להבין את המזרח היא מוטעת. היא מתנשאת כי היא לכאורה טוענת שהשינויים במזרח נחותים לעומת אלו במערב.
אהבתיאהבתי
orihippo,
אני עדיין בעיצומן של קריאת כל התגובות בדיון ואולי בכוונה לא נכנסתי לעומקו אלא הצעתי לבדוק קצת הנחות מוצא בבסיס הדיון שאולי אינן בדוקות דיו. הרשתי לעצמי לחרוג מהדיון ולהתייחס להגדרות של אל רום.
מה שאולי ניסתי לטעון שגם הדיכוטמיה של השמאל- ימין או מערב – מזרח היא מקומית במובן של הנחות מוצא מטאפיזיות.
הדת שלנו בבסיסה היא דת מתנשאת על עמים אחרים , על העולם(שהרי יש לתקנו בעזרת אידאות שלא קיימות בעולם) והטבע,
בוודאי לעומת דתות בעולם העתיק. ברגע שרומא אימצה את הנצרות(יהדות לייצוא) ההשקפות הללו עם הנחות המוצא שלהן אומצו ובני תרבות המערב
(לצורך העניין אני מכיל גם את האיסלם המונותאיסטי שינק מהיהדות והנצרות) יונקים אותם עם חלב אימותיהם.
כשהשמאל החל להיוצר (מאה ה19) הוא הוציא אומנם את אלוהים ( ואח"כ את המדינה הלאומית?) מהתמונה אבל נשאר עם התפיסות האחרות …
בינהן שיש לתקן את העולם ,לצפות לאיזה עתיד שאמור להגיע באחרית הימים והכחשת העולם הקיים … או התנשאות עליו. גם טבע האדם רע ביסודו ולכן יש תמיד לתקנו וכו ….
כשמשווים את התפיסות הללו להנחות המוצא בחלק מדתות המזרח הרחוק אפשר לראותם יותר בבירור ולראות אולי שהשמאל במערב לא כל כך שונה בעצם מהימין בתפיסות אילו בלבד.
אז רק רציתי להרחיב את היריעה ואני לא רואה מסקנות אופרטיביות שניתן להסיק מדברי אלא אולי שהתפיסה הבסיסית של אדם בתרבותינו היא שמצבו כאן ועכשיו אינו טוב והוא מפוצל בין הווה לעתיד ובין עולם ראוי למצוי. ייתכן
שהתפיסה הזאת גורמת לו לבעוט בעולם הזה עד כדאי שהאיסלם הוואהבי לוקח את זה לשיא הקיצוניות כאשר הוא מעדיף את העולם הבא עכשיו.
ובאמת קצרה היריעה … אני מקווה שאני יותר ברור.
בדיון הגעתי לתגובתך הבאה(עוד לא הגעתי לסוף הדיון כאמור) –>
ימין אומנם שמרן אבל הוא מוכן להלחם. השמאלני נוטה לשמר יחסים במצב של פשרה.
השמאל לפחות פעם היה מוכן להלחם הרבה יותר. אני מזכיר לך את מלחמת האזרחים בספרד ובריגדות מתנדבים שאחוז גדול מהם היה יהודי שהיו מראשוני הלוחמים בהיטלר.
אהבתיאהבתי
אם אני מבין נכון הרפובליקנים בארה"ב שרובם נוצרים בפטסטים מאמינים ש"שיש לתקן את העולם ,לצפות לאיזה עתיד שאמור להגיע באחרית הימים והכחשת העולם הקיים … או התנשאות עליו. גם טבע האדם רע ביסודו ולכן יש תמיד לתקנו וכו …." זו גישה ימנית
היהדות תמיד עסקה בהווה ובעבר, הנצרות בעתיד. זו קצת סתירה לתאוריה של תמריץ
השמאל של הקמת המדינה היה שונה, יוצא דופן. גם השמאל בספרד והימין בספרד היו די קיצוניים בהשוואה להווה.
השמאל האמריקאי מתקשה להבין מישהו שלא נמצא בהווה, הימין האמריקאי אם יצטרך להתמודד עם המזרח התיכון הרבה יותר ראלי. תקרא דעות של אנשים כמו אלן ווסט שאולי ירוץ כמועמד לנשיאות. הימין האמריקאי הרבה יותר מציאותי לגבי מה קורה פה.
אהבתיאהבתי
כן בהחלט,
אני חושב שאם היה אפשר להתקרב לאמת המוחלטת במילים אז המשפט
שלך –> "הימין האמריקאי הרבה יותר מציאותי לגבי מה קורה פה."
היה בחלט אחד המועמדים 🙂
אהבתיאהבתי
זה ניתוח מרתק מזווית שמעולם לא חשבתי עליה. אבל הרי זה לא שההיסטוריה של מדינות כמו הודו, סין או יפן היא שלווה ונטולת לאומנות ומלחמות איומות. אז מאיפה זה בא?
אהבתיאהבתי
אתה צודק לגבי ההיסטוריה של המדינות במזרח.
אני בוודאי לא מומחה אבל גם בעולם העתיק באיזורינו היו כמובן מלחמות
ואולי ההבדל נעוץ בין מלחמות שהאדם במרכזן שתכליתן זוטות העולם הזה לבין מלחמות דת או אידיאולוגיה שתכליתן העולם הבא שהשד יודע מזה, בהן מתבצעים פשעים יותר חמורים.
בגדול גנבתי את רוב התיאוריה(ההבדלים בין מזרח למערב) מאלן וואטס (פילוסוף בריטי, תיאולוג , כומר אפיסקופלי בעברו וליברטן בין השאר…) וכמובן שאולי הוספתי קצת משלי..
אהבתיאהבתי
אני חייב להצטרף לתמיהתו של תמריץ ולהוסיף תמיהה נוספת:
אני לא מבין בתורות המזרח ולא בפילוסופיה, אבל קשה לי להבין איך מקום כמו הודו נחשב מקום "קדוש" כשיש שם אנשים שמתים ברחובות וילדים שמסתובבים רעבים?
לי זה לא מסתדר.
אני לא בא בטענות אליהם אבל מנגד אני לא יכול לתת להם הילה של קדושה.
אהבתיאהבתי
ליאיר,
אני גם לא נותן להם הילה של קדושה(אידאלים?).
אולי זה בדיוק העניין שגם הם בהנחות המוצא ( שכנראה גם לא מודעות אצל רוב האוכלוסיה) לא נותנים את זה לעצמם.
אני חייב לרוץ לרכבת …
רק אומר שאולי מבחינה פסיכולוגית האנשים בתרבויות אילו יותר שלמים עם עצמם.
אהבתיאהבתי
אני לא מבין את היתרונות בלהיות שלם עם עצמך כשאתה בנקודת התחלה גרועה מאד. האם זה לא מדכא יוזמה? גם באפריקה הם די שלמים עם עצמם ועד שהגיעו הנוצרים הם לא בנו שום מבנים מעבר לביקתות חמר וניהלו מלחמות שבטים מקומיות ומתו ומתים מבלהרציה ודיזנטריה מחוסר ביוב. המהפכה התעשיתית התחילה לא במקרה במקום כמו אנגליה.
אהבתיאהבתי
orihippo:
ראשית לגבי הגדרות: אז מעצם הגדרתן 🙂 הגדרות הן גדרות שמשאירות משהו מחוץ להן. כמו שאידאות משאירות את העולם החיצון להן. גם אין בגדרות הרבה ערך אם הן לא מוסכמות .
אני גם מסכים עם ההבחנה שלך ומוסיף
שאפשר להשוות תרבות למערכת
הפעלה שפועלת על מערכת חומרה
שהיא זהה בין בעלי התרבויות.
כאן בגדול יש טריידאוף. למערכת אחת
אין יתרונות מוחלטים על פני רעותה.
לכן בתרבות שבה יש חוסר שביעות רצון
מובנה תהיה נטיה לפתח יותר מדעים
ורפואה ובאחרת מצבו הפסיכולוגי של הפרט יהיה עדיף.
מחבינה אישית ( מאחר ואני פחות אידאליסט) אין לי בעיה לנסות לחגוג בשתי החתונות.
לגבי המהפכה התעשיתית … מבחינה אישית אין לי בעיה עמה.
מבחינת המין האנושי וההיסטוריה שלו – אז זה אולי קצת מוקדם לפצוח בחגיגיות.
אהבתיאהבתי
לחברי הפורום הנכבד,
לשמחתי אני לא איש אקדמיה ואני אפילו בספק אם אני יכול
לכנות את עצמי כחובבן חצי אפוי אבל אם הנושא שהעלתי נשמע
לכם מעניין אוכל להמליץ על תחום ה Comparative religion
אני חושב שהתחום יכול לעזור לעוסקים במדעי החברה להבין הנחות מוצא
לא בדוקות בהקשרים תרבותיים כגון מטאפיזיקה , מוסר אצטרה אצטרה.
אם משווים למשל תפוזים לקלמנטינות אז מתרכזים בהבדלים הקטנים בניהם
אם פתאום נכנס אגס לתמונה אז … יוריקה.
הטאואיסטים ממליצים עם זאת שגם אחרי שראינו את ההבדלים החדשים בין הדברים יש לזכור שהיקום בנוי משני כוחות קדמונים מנוגדים אך משלימים המצויים בכל הדברים ביקום.
ואולי שאלה : כמה אנשים בסביבתכם המקצועית מודעים באמת להנחות המוצא
בבסיס מקצועם? אני מוצא שבשל הצורך הגובר בהתמחות אז אולי מעטים מאשר בעבר. כמובן שגם אני מרבה לחטוא בכך.
אהבתיאהבתי
צריך להתקיים על מלגה כדי למצוא זמן ל Comparative religion. בינתיים כולנו עסוקים בלמצוא סאלבישן לתיק ההשקעות שלנו.
ואם אתה מדבר על טאואיזטים, לפני שנים היתי במקדש טאואיסאי בויאטנם. היה להם בחצר שער כניסה מרשים עם שעון אבן ופתוחי פרחים שהראה את השעה המדויקת שהיתה רבע לשלוש, לא הצלחתי להבין איך שעון אבן עתיק מדייק להפליא. כשיצאתי מהמקדש התבוננתי שנית בשעון והוא עדיין הראה רבע לשלוש. המחוגים היו מסותתים באבן על רבע לשלוש. חזיתי במקדש טאואיסטי במשפט גם שעון מקולקל מראה את השעה המדויקת פעמים ביום. יתכן שיש לזה משמעות מיסטית.האם האנושות ברבע לשלוש? האם יש מספיק זמן להתמחות או אולי צריך לחיות את החיים כאילו כל רגע רבע לשלוש?
אהבתיאהבתי
🙂
ממה שאני רואה כאן בבלוג ( וגם ראיתי בבלוג אחר) לחברי הפורום בהחלט יש את היכולת ״למצוא זמן״ לדברים שמעניינים אותם.
לגבי שאלתך האחרונה: אחזור ואומר בהמשך למניפסט שכתבתי לעיל – השימוש במילה ״צריך״ הוא שימוש של אידאליסטים. אני מעדיף את המילים אפשר או מומלץ. אין לזה קשר ל pc … אלא להיפנוט עצמי שנעשה על ידי השפה.
אהבתיאהבתי
אפרופו היפנוט עצמי, האם יש דבר כזה בכלל זכרונות מודחקים שחוזרים לרדוף את בעליהם או שזה בעיקר היפנוט עצמי. כל שופט צריך לדעת את התשובה אחרת מומלץ ועדיף שיזכה את הנאשם מחמת הספק.
אהבתיאהבתי
בהחלט הערות טובות וכאן קצרה גם היריעה וגם הידיעה שלי.
בגדול אומר שזן-בודהיזם (בהצהרה מאד כללית)למשל הוא א-מוסרי
ולא עוסק במוסר כמו שפיזיקאים לא עוסקים במוסר. הטאוסטים ( גם בגדול – ומומלץ לבדוק) גם עוסקים פחות במוסר ואומרים שאם כולם ינהגו כמותם יהיו פחות בעיות.
רק בנינו – לא כל כך ברור אם ההתעסקות המתמדת במוסר מביאה יותר ממנו.
בבודהיזם למשל אומרים משהו כזה בערך:
אדם שכובל את עצמו לגלגל בשלשלאות של ברזל
לא כל כך שונה מאדם שכובל את עצמו לגלגל בשלשלאות של זהב
במובן שאם מחדדים את הסכין יותר מידי הוא מקהה.
הבודהה הוא זה שלא כובל את עצמו בשלשלאות כלל.
אהבתיאהבתי